הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 28, 2012 10:25 pm
לא אביתי לקפוץ בראש, אבל הנחץ יאלצני להעלות אי-אלו קוים לכבוד האכסניה החשובה, ולכבוד מנהלה הנכבד שיחי', [ודווקא הפעם, לא בחרוזים].
פורום 'שוקק' פרה ורבה שכזה, שכיום כבר 'חי נושא את עצמו' ב"ה, לא קם מאליו. מפינה זנוחה בירכתי שירות מקצועי וחשוב שהגישה מערכת 'אוצר החכמה' להמוני מנוייה ומשתמשיה, נהיה המקום הזה 'תל תלפיות' לכל מה שמתרחש בשדה הספר התורני, ובאוצר הספרים היהודי הגדול לדורותיו.
בראש ובראשונה, כמובן. 'בית המדרש' והיה כל מבקש ה' יפנה, ללמוד וללמד, להחכים ולהוסיף דעת. 'אשיינע ווארט' על הפרשה, ספק מעניין בהלכה, ועוד כדומה.
המדור הותיק והמרכזי, רב הענין ועמוס ה'מציאות', 'מטפחת סופרים ועיטור סופרים', שבו נקבצו ובאו בשורת ספרים חדשים וביקורתם, גילויים תורניים וביביליוגרפיים, בירורי מנהגים נדחים וחקרי הלכות עמומות, איתור מקורות עלומים, תיקוני ספרים וסופרים.
ומעת לעת, מאמרים שלמים של גדולי תורה ומביני מדע בנושאים שונים מועלים לרווחת הציבור ולתועלתו.
והמדור 'משפחות סופרים' לתולדות גדולי הדורות, צדיקים וחסידים ואנשי מעשה, לצד אוסף מידע על יוחסין ומשפחות.
אשכולות מלאי עסיס, שהכל בהם, ושכולה אין בהם.
כל זאת הגיעתנו בס"ד מפרי עמלו ויגיעו של 'איש הספר', הידען העצום והמופלג, שידיו רב לו בכל השטחים והתחומים. בטוב טעם ודעת זקנים ובניחוח מבינים הוא לוקט את הסולת מתוך הפסולת, צפה הצפית וערך השולחן - שולחן מלכים ממולא בכל יקר וסגולה.
טביעות אצבעותיו של רבינו אי"ס ניכרות היטב בכל, הן בכתוב והן במחוק, באופי וביופי, ברצוי ובמצוי.
בין הפרקים בשעות שאינם מן היום ומן הלילה, ברווח שבין פרשה לפרשה בסדר יומו העמוס מוצא לו אי"ס את הזמן, גנובתי יום גנובתי לילה, להעיר ולהוסיף, להעלות ולהוריד [קבצים]. מדי פעם הוא סופג אבני קלע ובליסטריאות על עבודתו הנאמנה בקודש להסיר מעקשים וליישר המסילה, ואת רובם הוא סובל בדומיה.
-המשך יבוא-