כשתילי זיתים כתב:הערה קצרה:
אלו שהגיעו למסקנה אחר עיון במקורות, שמסתבר שהאק"ק הוא התכלת, ורוצים להטיל בציצית משום כך, אשרי חלקם. אבל מי שיגיד לך שברור שהוא התכלת, זה פשוט משום שלא עיין בהמקורות שמביאים. ולא תמצא אף אקדמאי אחד שיגיד לך שזה מאה אחוז, או קרוב לזה.
ובדרך כלל אנשים שיגידו כך הם לא דוברי אנגלית שא"א להם לעיין במקורות בעצמם, וסומכים על מה שכתוב בקונטרסים כסומא בארובה.
כשתילי זיתים כתב:וכאן המקום להבהיר החילוק בין מסקנות האקדמיים, למסקנות שנדרשות להלכה.
כל מסקנות אקדמיות, הם לא מאה אחוז, אלא השערות מסתברות, לפעמים מסתבר הרבה, לדעתם, ןפעמים קצת פחות.
העיקר אצלם, שהם עובדים רק עם הממצאים שכבר ידועים. ולא עולה על דעתם שיש משהו שלא ידוע, דא"כ לא יהא להם מה להגיד, תמיד יתכן שימצאו משהו חדש... ובאמת בכל יום בעולם האקדמי, נמצאים דברים חדשים, ואז פתאום הכל משתנה.
לענין התכלת, קראתי הרבה מדבריהם, ולא ראיתי אף אחד כותב כמש"כ בקונטרסים, שזה ברור שזה התכלת, דאל"ה האיך חז"ל לא הזהירו וכו', שהרי מבינים שסברא זו הבל, שלא היו משתמשים בזה לכחול אז.
כולם כותבים דבר אחד: זה התכלת, דאל"ה מה התכלת? האיך יתכן שיש משהו שלא שמענו ממנו?
אבל גם לדעתם זה לא ראיה ברורה, שהרי אין הרבה מידע כלל על ענייני צביעה, מימות התנ"ך עד סוף בית שני. אבל זה מספיק לדעתם לקבוע "מסקנות דמסתברא".
ורק אוסיף, מי לנו גדול בתחום זה כהרב הרצוג, שהוא כמעט היחיד שאכן חקר ובדק להתכלת, ושיתאים עם חז"ל וגם כתבי היסטוריה, ולדעתו זה היה אכן מין רביעי שלא נזכר כלל בספרי הגוים. בינו נא זאת.
כשתילי זיתים כתב:ודאי חולק, אין שום ראיה כלל, זולת זה שלא שמענו משום חלזון אחר, טענה שמופרכת מעיקרו שהרי כמעט אין שום ספרים שמדברים כלל על צביעה עד סוף זמן בית שני, וברור שאז הגוים לא היו משתמשים עם שום בעל חי לצבוע כחול. וכן מבואר בדברי ויטרוביוס.
וכן כתב רב אלישיב אחר ששמע היטב כל הטענות של ד"ר זיידרמן. והבין בדיוק הבעיה עם תיאוריה זו, שאין לה שום בסיס כלל רק השערה. ולא הייתי סומך על זה אפילו להתיר ביעתא בכותחא
כשתילי זיתים כתב:ורק אוסיף, מי לנו גדול בתחום זה כהרב הרצוג, שהוא כמעט היחיד שאכן חקר ובדק להתכלת, ושיתאים עם חז"ל וגם כתבי היסטוריה, ולדעתו זה היה אכן מין רביעי שלא נזכר כלל בספרי הגוים. בינו נא זאת.
אחרון התלמידים כתב:כשתילי זיתים כתב:וכאן המקום להבהיר החילוק בין מסקנות האקדמיים, למסקנות שנדרשות להלכה.
כל מסקנות אקדמיות, הם לא מאה אחוז, אלא השערות מסתברות, לפעמים מסתבר הרבה, לדעתם, ןפעמים קצת פחות.
העיקר אצלם, שהם עובדים רק עם הממצאים שכבר ידועים. ולא עולה על דעתם שיש משהו שלא ידוע, דא"כ לא יהא להם מה להגיד, תמיד יתכן שימצאו משהו חדש... ובאמת בכל יום בעולם האקדמי, נמצאים דברים חדשים, ואז פתאום הכל משתנה.
לענין התכלת, קראתי הרבה מדבריהם, ולא ראיתי אף אחד כותב כמש"כ בקונטרסים, שזה ברור שזה התכלת, דאל"ה האיך חז"ל לא הזהירו וכו', שהרי מבינים שסברא זו הבל, שלא היו משתמשים בזה לכחול אז.
כולם כותבים דבר אחד: זה התכלת, דאל"ה מה התכלת? האיך יתכן שיש משהו שלא שמענו ממנו?
אבל גם לדעתם זה לא ראיה ברורה, שהרי אין הרבה מידע כלל על ענייני צביעה, מימות התנ"ך עד סוף בית שני. אבל זה מספיק לדעתם לקבוע "מסקנות דמסתברא".
ורק אוסיף, מי לנו גדול בתחום זה כהרב הרצוג, שהוא כמעט היחיד שאכן חקר ובדק להתכלת, ושיתאים עם חז"ל וגם כתבי היסטוריה, ולדעתו זה היה אכן מין רביעי שלא נזכר כלל בספרי הגוים. בינו נא זאת.
בס"ד
כמעט הייתי מאחל לך בוקר טוב! או לילה טוב, המשך לישון.
מבין ריסי דבריך ניכר שאתה 'ירוק' בתחום, ואין צורך לחזור שוב ושוב על ראיות וטענות ברורות וחזקות כראי מוצק, בפני כל אחד שנכנס לנושא.
את כותב דברים לא נכונים אולי מאי ידיעה, אתה שם דברים לא נכונים בפי החוקרים. אין שם חובה להטריח שוב ושב את תומכי התכלת לבאר דברים פשוטים.
דרך אגב, התורה הקדושה ממש לא מבקשת מאיתנו ידיעה של מאה אחוז עיין ערך רוב וחזקה, אתה מבלבל בין הוכחת אמונה, לבין הנהגה הלכתית. אבל שוב זו הערה קצרצרה. אין לי תוכנית להיכנס שוב לענין.
מלבב כתב:הבנתי, אבל איך אתה חושב שאתה יותר חכם מכל החוקרים ומכל גדולי ישראל שחקרו בספרי הגויים?
מלבב כתב:הבנתי, אבל איך אתה חושב שאתה יותר חכם מכל החוקרים ומכל גדולי ישראל שחקרו בספרי הגויים?
בן פקועה כתב:מלבב כתב:הבנתי, אבל איך אתה חושב שאתה יותר חכם מכל החוקרים ומכל גדולי ישראל שחקרו בספרי הגויים?
אפשר לקבל שמות של גדולי ישראל שחקרו?
(מלבד בעל שלטי הגבורים ובעל חוות יאיר, שלא כתבו כלום למעשה ורק ציטטו את הידוע אז)
כשתילי זיתים כתב:ולעניין החוקרים, התייחסתי לזה לעיל, שהם רק עובדים עם מה שיש להם, ולא מעלים על דעתם שיש משהו שלא שמעו ממנו.
אם תשאל אותם אם זה מאה אחוז, אני לא מאמין שיגידו לך שזה מאה אחוז. וגם אצלם, דברי הגמרא אין להם כ"כ ערך היסטורי, ובדרך כלל לא משתדלים אפילו להתאים דבריהם עם הגמרא.
אצלנו אדרבה, הפשטות הוא שנגנז, רק שאם תוכיח בברירות שלא נגנז, אנשים מוכנים לשמוע. אבל זה לבד שאין לנו חלזון אחר, אצלינו זה לא טענה בכלל, ואצלם זה טענה חזקה.
כשתילי זיתים כתב:המו"מ בזה אך למותר ..
מלבב כתב:כשתילי זיתים כתב:המו"מ בזה אך למותר ..
זה לא למותר, תלמד לכפוף דעתך בפני גדולים ממך.
מלבב כתב:כל הגדולים שחקרו את הנושא לצידי
אחרון התלמידים כתב:מלבב כתב:כל הגדולים שחקרו את הנושא לצידי
בס"ד
איש יקר. באמת חבל על זמנך, המלצתי ונמקתי להפסיק דו שיח חסר טעם זה. אבל כמובן שזה לשיקול דעתך.
:
האם לא ידעו שאפשר לצבוע בו כחול (שגם זה לא ייתכן כיודע לכל חוקר מתחיל)
.
מגופת חבית כתב:מלבב כתב:כל הגדולים שחקרו את הנושא לצידי
מן הסתם אתה לא מכירים ''כל הגדולים'' וגם לא כל החוקרים, ומן הסתם אני מכיר גדולים שאתה לא מכיר, וגם חוקרים שאתה לא מכיר, ומאלה שגם חקר הרבה בכל הנ''ל
האם לדעתך יש להתיר עגונה בידיעה ברורה זה ''שכל הגדולים שחקרו הנושא לצידך??
מלבב כתב:כן היה קשה לו, ולכן אמר שזה רחוק מאוד שזה לא התכלת, אבל הוא ראה בחז"ל סתירה מפורשת לזה לכן דחה אותו, אבל אנחנו מכירים את הפרטים קצת יותר מהרב הרצוג ויודעים שאין שום סתירה מחז"ל.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים