כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש, עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר (ירמיה ל"א ז'), הרה ויולדת יחדיו. ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר, אין כל חדש תחת השמש (קהלת א' ט'). אמר לו, בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה תרנגולת.
לא אוכל להבין מאמר זה בשום אופן. האם רבן גמליאל באמת חושב שלעתיד לבוא אשה יולדת בכל יום. זאת אומרת, שבכל שנה יש לה 300 ילדים, ובעשרים שנה 6,000 ילדים? מי הולכת להניק את הילדים? להלביש אותם? לחנך אותם? הרי ילדים צריכים הורים שיגדלו אותם, ואיך אפשר לגדל 300 ילדים לשנה? ואותו תלמיד שלגלג עליו, מן הסתם נקט כדעת שמואל ברכות ל"ד ב' דאין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות לבד, ועל כן הקשה עליו מאין כל חדש תחת השמש. אבל מה השיב לו רבן גמליאל מתרנגול, וכי באמת כולנו נהפוך לתרנגולים. ובכלל האם יש אדם שרוצה 6,000 ילדים? מה פשר מאמר תמוה ופלאי זה?