עושה חדשות כתב:גם זה שייך:
כתב הנצי״ב בהרחב דבר (בראשית פי״ח פכ״ג) ״...וכל זה מבואר גם כן בקראי דחנה. דהתפללה וקולה לא נשמע, ולמדו בזה (ברכות לא,א) הלכתא גברוותא דאסור להתפלל בקול. וקשה, הרי לא מצינו שאסור להתפלל בקול אלא שמונה עשרה ולא שארי תפלות ובקשות, ומה זה שייך לתפלת חנה. ותו קשה, וכי אפשר שלא ידע עלי הכהן הגדול זה הדין, [b][b]ובלי ספק שהיה הדין מקובל מכבר ורק אנו למדים מקראי דחנ[/b][/b]ה, וא״כ מה זה תמה עלי עליה, אלא כך הדבר, דחנה באמת התפללה שמונה עשרה, והכי מבואר במדרש והובא בילקוט שמעוני בתפלת חנה, ובאשר היה מיד ״אחרי אכלה ואחרי שתה״ (שמואל א א,ט) לא הגיע עוד זמן תפלת הצבור במנחה קטנה, על כן סבר עלי שאינה מתפללת שמונה עשרה אלא תפלה נחוצה לצורך שעה. וא״כ שפיר תמה בשתים, חדא, על שהיא מארכת ומרבה דברים, ולפני הקב״ה יש להיות דברים מעטים, כמאמר הכתוב בקהלת (ה,א) ״על כן יהיו דבריך מעטים״. ושנית, אמאי קולה לא ישמע. והשיבה ״כי מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה״ (שם שם,טז), פירוש ״שיחי״ הוא שמונה עשרה, ״וכעסי״ הוא צרתי, ואמרה בלשון ׳כעס׳ לרמז דמשום הכי לא יכלה להמתין על תפלת הצבור, שהכעס שלה על פנינה הציקה להקדים תפלתה לשל צבור, ומשום הכי ״דברתי עד הנה״״
