שו''ע סי' שי''ח סעי' ד'
''ואם לא נתבשל כל צרכו, ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי, שייך בו בישול אפילו בעודו רותח''
ובביאור הלכה נקט לדבר פשוט ששי' המחבר שכל שלא נתבשל לגמרי אע''פ שהגיע כבר למאכל בן דרוסאי [וכבר עבר על איסור בישול] עדיין שייך בי' מלאכת בישול וכשי' הרמב''ם יעו''ש
והנה לשון הטור הוא וז"ל אפילו תבשיל שנתבשל כבר יש בו משום בישול אם נצטנן כבר אבל בעודו רותח לא ואם לא נתבשל כל צרכו ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי שייך בו בישול אפי' בעודו רותח וה"מ שיש בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר יבש שנתבשל כבר מותר לשרותו בחמין בשבת כו' עכ"ל
הרי שמתחיל הטור שיש בישול אחר בישול בדבר לח שנצטנן, ואח"כ כ' שאם לא נתבשל כל צרכו שייך בי' בישול אפי' בעודו רותח, ואח"כ כ' שדין בישול אחר בישול שייך רק בדבר לח ולא בדבר יבש
ואולי י"ל שבאמת סבר הטור כשי' הרשב''א שמאכל שכבר נתבשל אפי' כמאכל בן דרוסאי לא שייך בי' עוד בישול, ורק בדבר לח שיש בישול אחר בישול גם הוספה זו חשוב בישול [ולפי"ז אין הביאור ביש בישול אחר בישול בדבר לח שבטל הבישול קמא, כ"א ששייך להוסיף בי' בישול ודוק]
האם פי' זה עולה על הדעת?