באתי רק להעיר כתב:בספר אליה רבא סי' תרד ס"ק ג כתב שיש לומר תחנון במנחה שלפני ערב יום כיפור, ומסיים: ולאפוקי ממורה אחד שנשכל בזה.
האם מישהו יודע למי התכוון ב'מורה אחד'?
עיין המצורף פה:
באתי רק להעיר כתב:בספר אליה רבא סי' תרד ס"ק ג כתב שיש לומר תחנון במנחה שלפני ערב יום כיפור, ומסיים: ולאפוקי ממורה אחד שנשכל בזה.
האם מישהו יודע למי התכוון ב'מורה אחד'?
וונדרבר כתב:מה שהביא מס' שחר אהללך, שסבר לומר שכוונת האליה רבה ללבוש, לא מסתבר כלל, משום שס' אליה רבה התחבר על הלבוש, ולא יתכן שיכנה אותו בתואר "מורה אחד".
ועוד שהלבוש כתב בפירוש בהל' נפילת אפים סי' קל"א סעיף ו', שבמנחה שלפני ערב ראש השנה ולפני ערב יום כיפור, נופלין על פניהם.
ועוד שבסי' תר"ד, באותו סעיף קטן עצמו, כותב האליה רבה: "וכן בכללי מנהגים [סי"ד] כתב [הלבוש] שנופלין בערב יו"כ בערב שלפניו". [התוספות בסוגריים מרובעות ממהדורת זכרון אהרן].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
"כללי מנהגים", הכוונה ל"מנהגים" שנדפסו בלבוש, מיד אחרי הלכות פורים, (בסוף לבוש החור), וראה שם סעיף י"ד.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ויותר נראה, ממשמעות הלשון "מורה אחד", שלא מדובר במחבר ספר ולא באחד מגדולי הדור, אלא מדובר באחד הרבנים או המוצי"ם בסביבתו.
(א) וכן ישער וכו'. ושיערתיו שהוא פינ"ט פרעגיר"ש והוא שני קווארט וחצי לאזמו"ר והוא שלשה אכטירלינ"ק של ווינ"א (מלבושי יום טוב סק"א). ומ"ש מג"א [סק"ב] בשם מהר"י [וייל סי' קצג] שהוא ג' זיידליך, היינו קווארט כמ"ש ש"ך ביו"ד ר"ס שכ"ד [סק"ג], והיינו במדינות פולין, לאפוקי ממורה אחד שנכשל בזה...
באמונתו כתב:ביום כיפור קראתי קצת מההקדמה של פמ"ג לספרו על או"ח. הוא ציטט מהשל"ה שיש 369 מצוות שנוהגות בזמן הזה.
השל"ה כתב שהוא מצא את זה במגילת סתרים - ובהערות ציינו לספרו של רבי שמואל מוטוט מגילת סתרים.
מצאתי את הספר בהיברובוקס ובאוצר, אך שני הדפוסים הם עתיקי יומין וקשה לחפש בהם.
אולי מישהו יודע לציין איפה המקור בדיוק?
הספר פירוש על פירוש אבן עזרא עה"ת אולי מישהו יודע איפה התייחס אבן עזרא למנין המצוות?
לחיזוק, לומר כמה פעמים ביום: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", דמובא בספרים דכלול בזה השש מצות תמידיות.
נב. שטה ט"ז: אין חילוק בענין סדור בין מקרקעי למטלטלי כו'. נ"ב: דין סדור אפי' בבית שהוא דר בה. הרשב"א ז"ל בתשובה סי' אלף קמ"ג, הביאה רבינו ב"י בסי' ק"ב מחודשין ד', רבי' ירוחם ז"ל בנ"ו ח"ג הביאו רבינו ב"י בסי' ק"ג סעיף ט"ז, מהר"א ששון ז"ל סי' רט"ז, מהר"ם מלובלין שרמז בעל פנים חדשות סימן מ"ו רט"ז.
יהודה בן יעקב כתב:כנסת הגדולה הגהות טור חושן משפט סימן צזנב. שטה ט"ז: אין חילוק בענין סדור בין מקרקעי למטלטלי כו'. נ"ב: דין סדור אפי' בבית שהוא דר בה. הרשב"א ז"ל בתשובה סי' אלף קמ"ג, הביאה רבינו ב"י בסי' ק"ב מחודשין ד', רבי' ירוחם ז"ל בנ"ו ח"ג הביאו רבינו ב"י בסי' ק"ג סעיף ט"ז, מהר"א ששון ז"ל סי' רט"ז, מהר"ם מלובלין שרמז בעל פנים חדשות סימן מ"ו רט"ז.
אשמח לקבל הפניה לספרים המודגשים: מהר"ם לובלין או פנים חדשות.
וונדרבר כתב:אולי הכוונה למש"כ בס' פנים חדשות (ויניציאה תי"א) דף פ"ט ע"א:
ביתו של לוה שדר בה משועבדת לב"ח ומוכרין אותה, שם [=מהרר"ם מלובלין] מח ריו
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
יהודה בן יעקב כתב:יישר כח על ההפניה
בשו"ת מהר"ם לובלין ליתא.
אך לאחר שתיקנת את הט"ס שבכנה"ג, דצ"ל מח במקום מו, א"כ פשוט דצ"ל בפנים חדשות: שו"ת מהר"א ששון (תורת אמת), וסי' רטז היא התשובה שציין לה הכנה"ג קודם לכן, וסי' מח היא תשובה זו באריכות ובביאור יותר.
וונדרבר כתב:והוא פלא, שהטעות בפנים חדשות גררה טעות בכנסת הגדולה, ואף אחד לא תיקן את הטעות במשך יותר מ-350 שנה!
וכסות י"ב חודש. נ"ב וא"י להוציאו מבית דירה שלו שדר בה עד י"ב חודש ת' מהרי"ט ח"א סי' קי"ג:
יהודה בן יעקב כתב:הש"ך ס"ק יד מציין לדברי מהר"א ששון הנ"ל סי' רטז. תשובה זו מקוטעת וקצרה, ואינה מובנת כה"צ, לאחר חיפוש ראיתי שבסי' מח (א) חלקה השני של התשובה היא תשובה זו באריכות ובביאור. וצ"ע מדוע הש"ך לא ציין לסי' מח?
גם הכנה"ג עצמו ציין לסי' רטז, ולמה לא ציין לסי' מח?
יהודה בן יעקב כתב:גם הכנה"ג עצמו ציין לסי' רטז, ... ומדוע לא ציין לדברי הש"ך?
יהודה בן יעקב כתב:כתב רבי עקיבא איגר חושן משפט סימן צז, כג על דברי השו"עוכסות י"ב חודש. נ"ב וא"י להוציאו מבית דירה שלו שדר בה עד י"ב חודש ת' מהרי"ט ח"א סי' קי"ג:
למה רעק"א לא ציין דבריו ע"ד הש"ך שמביא חולקים?
ואיך יתכן שהכנה"ג תלמידו המובהק של מהרי"ט לא ציין את דבריו?
וונדרבר כתב:יהודה בן יעקב כתב:גם הכנה"ג עצמו ציין לסי' רטז, ... ומדוע לא ציין לדברי הש"ך?
הכנסת הגדולה לא יכל להביא את דברי הש"ך, כי כנה"ג חו"מ מהד"ק נדפס בשנת ת"כ, וש"ך חו"מ נדפס לראשונה שלוש שנים אח"כ בשנת תכ"ג [כנזכר בשם הגדולים ערך ש"ך].
"דע שס' שפתי כהן ח"מ נדפס בימי הרב כנה"ג וכן נדפסו תשובות מהר"מ בר ברוך דפוס פראג בימיו אך לא הגיעו ליד הרב כנה"ג. ומעולם לא זכר בספריו ס' שפתי כהן ח"מ וכמדומה לי שגם תשובות מהר"ם לא נזכרו כלל בספריו. וס' שפתי כהן אינו רחוק דודאי קודם שנדפס כבר השלים כנה"ג ולריחוק המקומות אף אחר שנדפס לא הגיע ליד הרב ויתכן ששנה או שנתים קודם פטירתו הגיע לידו ומשו"ה לא עצר כח לעסוק בו ולא הזכירו כלל. ומכאן תשובה להרב אליה רבה סי' קל"ה דהשיג על הרב דאישתמיטיתיה דברי הש"ך ואין זו השגה אלא מספר אשר נתפשט בימיו והיתה עמו וקרא בו".
וונדרבר כתב:אני לא מונח בסוגיא, אך אולי אין מחלוקת בין המהר"א ששון (תורת אמת) המובא בש"ך ס"ק י"ד ובכנה"ג, ובין המהרי"ט המובא ברעק"א על שו"ע סעיף כ"ג (ד"ה וכסות י"ב חודש), משום שיש לחלק בין הנושאים, המהר"א ששון מדבר על העיקרון שיש למכור את הבית אע"פ שדר בו, והמהרי"ט לא חולק ע"ז אלא רק מוסיף פרט שממתינים י"ב חודש לפני שמוכרים את הבית.
יהודה בן יעקב כתב:גם מדברי הכנה"ג ניכר שלא מצא את המהר"ם לובלין, שהרי ציין למש"כ בשמו בפנים חדשות, ולא כפי דרכו לציין לספר עצמו, ולהוסיף 'הביאו פלוני' וכו'
וונדרבר כתב:אולי אין מחלוקת בין המהר"א ששון (תורת אמת) המובא בש"ך ס"ק י"ד ובכנה"ג, ובין המהרי"ט המובא ברעק"א על שו"ע סעיף כ"ג (ד"ה וכסות י"ב חודש), משום שיש לחלק בין הנושאים, המהר"א ששון מדבר על העיקרון שיש למכור את הבית אע"פ שדר בו, והמהרי"ט לא חולק ע"ז אלא רק מוסיף פרט שממתינים י"ב חודש לפני שמוכרים את הבית.
וונדרבר כתב:ראה עוד ס' דיני ממונות (לר"ע בצרי) חלק א' עמ' ס"א הערה 5.
וונדרבר כתב:יהודה בן יעקב כתב:גם מדברי הכנה"ג ניכר שלא מצא את המהר"ם לובלין, שהרי ציין למש"כ בשמו בפנים חדשות, ולא כפי דרכו לציין לספר עצמו, ולהוסיף 'הביאו פלוני' וכו'
ראה ס' "שערי כנסת הגדולה" (בצרי) עמ' ע"ג שבעל כנה"ג כתב בהקדמתו רשימה של תשעה ספרים שלא הגיעו לידו, וביניהם שו"ת מהר"ם לובלין, וכותב שם שכשספרים אלו נזכרים בס' פנים חדשות הוא מביא אותם עם תוספת מיוחדת: "פוסק פלוני שרמז בעל פנים חדשות".
https://tablet.otzar.org/#/book/152211/ ... /0/end/0/c
וימצאהו איש והנה תועה בשדה. כאן רמז לו גבריאל השלשה גליות ת' של גלות מצרים. ע' של גלות בבל. ה' של גלות אדום לסוף ה' אלפים יכלה במהרה בימינו. מפי מורי אבי ז"ל. וכיוצא בדבר שמעתי מר' בנימין גוז"ל מפרש על ואחר עד עתה דכתיב גבי יעקב דהיינו איחור הג' גליות שפירשתי
טור תלגא כתב:דעת זקנים על התורהוימצאהו איש והנה תועה בשדה. כאן רמז לו גבריאל השלשה גליות ת' של גלות מצרים. ע' של גלות בבל. ה' של גלות אדום לסוף ה' אלפים יכלה במהרה בימינו. מפי מורי אבי ז"ל. וכיוצא בדבר שמעתי מר' בנימין גוז"ל מפרש על ואחר עד עתה דכתיב גבי יעקב דהיינו איחור הג' גליות שפירשתי
מי הוא ר' בנימין גוז"ל?
שתי השמועות שמע בעל מחבר דעת זקנים, מפי רבי בנימין עצמו. ב"רבותינו בעלי התוספות" עה"ת: "ומפי". כיו"ב בדעת זקנים של עוז והדר, ובתוספות שלם.ושמי ה'. על שפרש"י שהקב"ה מתאונן על הראשונים שנגלה עליהם ולא שאלו בשמו ואתה כבר שאלת מה שמו מה אומר אליהם, ומקשה רש"י, שלפי זה, היה לו לכתוב לא שאלו לי, וא"ת לא הודיעם שכך שמו, הרי תחלה נגלה וכו' ועל זה תמהין העולם, מה פי', (ומפי') [ומפי] הר' בנימין שמעתי דה"פ, וא"ת הא דכתיב לא נודעתי כמו לא שאלו לי, אי אפשר, שהרי מתחלה נגלה וכו' ומכלל דהודיעם שכך שמו, וא"כ לא היה תוהא על הראשונים לפי מדרש אגדה אלא לפי שלא שאלו לשמו, וזה שאל. וא"כ הדרא קושי' לדוכתא, שהיה לו לכתוב לא שאלו לי:
אף בדעת זקנים נמצא, אלא שנשמט בו השם אומרו.ויאמר עוד אלהים. כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם וכו' א"ל הקדוש ברוך הוא למשה שמא יקראוני אהיה כאשר הגדתי לך וטעות היא בידם ויש להם לקרות יהיה. כלומר לעולם יהיה. מה"ר בנימין. ונכתב ה' דמשמע הווה. כמו כי מה הווה לאדם. והכי כתב בהאוחז הוה והיה ועתיד להיות:
מין א' שאל אל ה"ר בנימן שוטה מה לכם לעשות קשרים ולתלות ח' חוטין בכנפי כסותכם. השיב לו ראה מה כתיב למעלה בפרש' מקושש אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע איך יזכרו ישראל מן השבת ואינו אלא יום א' בשבוע מיד צוה לו הקדוש ברוך הוא פרשת הציצית וכתוב בה למען תזכרו שהוא סימן שאנחנו עבדים להקב"ה כאדם שעושה קשר ברצועתו להיות נזכר בדבר. וכדרך שהאדונים עושים סימן לעבדיהם בטליתם שלא יברחו. ומתוך שאנחנו מביטים בו זוכרים אנחנו מצות הקדוש ברוך הוא:
התודה לרבי יאיר איתמר שליט"אבעל התוספות על החומש האלמוני, שחי בצרפת במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה, מצטט (דעת זק', דפוס ליוורנו, יט א) הסבר לפסוק שנתן לו בעל פה אדם בשם בנימין גוזל.
זה ללא ספק אותו בנימין המוזכר שוב בהמשך, 31א.
בהסבריו הוא מצטט מילים צרפתיות וחייב להיות יליד צפון צרפת, אם לשפוט לפי ההקשר.
בכל מקרה, לא יכולה להיות כאן שאלה, כפי שטען כרמולי (Revue or., II, 597), על Gouzel, כפר קטן ב-Bass-Pyrénées.
זאת ועוד, מכיוון ששמו של בנימין אינו קשור לגוזל במילת היחס "של", ספק רב אם גוזל מציין יישוב.
אולי זה שם אישי פשוט, כמו גוצל, גוצלא, גוצלי, כולם שמות שמלווים לעתים קרובות את שמו של אליקים (השווה בית שמואל על אבן העזר, מס' 129),
או כמו גוצלן ותגובה לשם דה גוסלין (REJ , IX, 189),
או Gozolas (Boissi, Dissertations to serve the history of the Jews, II, 15),
או Jocelot = Joce (Simonet, 158),
Josel and Joselin in Germany (Joselmann de Rosheim, מאמר מאת מ. Loeb ב-RÉJ., V, 94).
אנו יודעים ששמותיהם של ז'וסלין וגוסלין אפילו נשאים על ידי נוצרים בצרפת (Moréri, Dictionnaire historique, s. v).
כל השמות הללו, זה נכון, מתקרבים לשמו של יוסף ולכן אין להם דבר במשותף עם זה של בנימין.
אבל השם הלועזי שלעתים קרובות היה מלווה בשם העברי לא היה קשור לפעמים לזה האחרון.
לפיכך, שמעון בן צמח נקרא דוראן (ראה ... דוראן), יוסף בן כספי, בונפוס (ראה לעיל ... ארגינטירה) וכו'.
באמונתו כתב:הכוונה לגאליה יודאיקה של גרוס, עמ' 135. מצו"ב.
והנה תרגום גוגל של הקטע:...
אבל השם הלועזי שלעתים קרובות היה מלווה בשם העברי לא היה קשור לפעמים לזה האחרון.
לפיכך, שמעון בן צמח נקרא דוראן (ראה ... דוראן), ...
פרנצויז כתב:מה שהבין בס' גאליה יודאיקה, ש"דוראן" הוא כינוי שמו הפרטי של הרשב"ץ, הוא תמוה.
כי לכאורה "דוראן" הוא שם משפחתו.
וראה במבוא לשו"ת הרשב"ץ מכון ירושלים עמ' 21 הערה 15, שרבי צמח אביו של הרשב"ץ גם היה מכונה דוראן. וכן ראה שם הערה 21.
לשם זה אין שום דבר במשותף עם היישוב דוראן ליד... זהו שם אישי המשמש לעתים קרובות במיוחד בפרובנס בצורה של דוראן דוראנד וכו'. שם המשפחה דוראן, הנפוץ מאוד בפרובנס, נמצא גם הוא, אך לעתים רחוקות יותר, בספרד כשם אישי ושם משפחה. שמעון בן צמח המפורסם נולד בסביבות שנת 1361 במיורקה אך אבותיו היו ממוצא פרובנס ונשאו את שם המשפחה דוראן כשמו הפרטי וכינויו. צאצאיו נשאו אותו כשם משפחה.
טור תלגא כתב:הנה מה שכתב בערך דוראן (תרגום גוגל)לשם זה אין שום דבר במשותף עם היישוב דוראן ליד... זהו שם אישי המשמש לעתים קרובות במיוחד בפרובנס בצורה של דוראן דוראנד וכו'. שם המשפחה דוראן, הנפוץ מאוד בפרובנס, נמצא גם הוא, אך לעתים רחוקות יותר, בספרד כשם אישי ושם משפחה. שמעון בן צמח המפורסם נולד בסביבות שנת 1361 במיורקה אך אבותיו היו ממוצא פרובנס ונשאו את שם המשפחה דוראן כשמו הפרטי וכינויו. צאצאיו נשאו אותו כשם משפחה.
הבאר ההיא כתב:בתוספות חולין ק"ז ע"ב ד"ה אמר רב באמצע הדיבור "אין לפרש כמו שפירש הר"ר אברהם וכו' והביא ראיה מספר הזהיר שכתוב שם אמר שמואל לחולין כל היד".
מהו ספר הזהיר הלז?
עושה חדשות כתב:הבאר ההיא כתב:בתוספות חולין ק"ז ע"ב ד"ה אמר רב באמצע הדיבור "אין לפרש כמו שפירש הר"ר אברהם וכו' והביא ראיה מספר הזהיר שכתוב שם אמר שמואל לחולין כל היד".
מהו ספר הזהיר הלז?
הכוונה לכאו' ל"מדרש והזהיר", אלא שבנדפס לפנינו לא נמצא דבר זה.
איקטורין כתב:https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=31090#p=30&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
בהערה ג' כתב מקורו מס' תפארת הגרשוני - חיפשתי שם ולא מצאתי.
איקטורין כתב:היכן הוא מהר"י קורקוס זה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 588 אורחים