מקדש מלך כתב:הערת אגב. בלי שום קשר לדיון הנוכחי, ובלי להביע דעה על החומש עצמו.
הפורומים האינטרנטיים החרדיים (לא רק "הפורום ההוא" שהזכיר תוכן) מלאים אנשים שהדעות שלהם הן בדיוק התגלמות החששות של הרבנים.
האנשים הללו נמצאים כבר הרחק הרחק מהדקויות שעליהן ניטשות המלחמות.
כמובן שלא מצופה מאנשים כאלו לנסות להבין את טעם האוסרים.
הרי הם אוחזים כבר בשלבים הבאים, ומבחינתם זה כשר וישר...
בדבריך מונח הסיבה האמיתית לכל המלחמה של תוכן ודעימיה נגד החומש דנן
בעצם הם רואים בחומש כמין גשר להגיע לאנשי הפורום ההוא, ולהיסחף לבית מדרש הגר"א ח"ו
לכן יש לצאת בשצף קצף נגד החומש.
אך כדי לדעת שלרוב הציבור החרדי\ החסידי אין שמץ של מושג מה זה בית מדרש הגר"א - מה דעותיהם ומה השקפותיהם.
ובפרט למחברי הפירוש הרב אנשין שהוא מחשובי חסידי ברסלב הרחוקים מרחק רב מכל זיק של השכלה, ופילוסופיא, ודומיו – רק כפי שקיבל מרבו הגר"ל מינצברג בעל הבן מלך יש להדגיש את הלימוד ברובד הפשט ג"כ. ולכן בחרו בו לחבר פירוש זה.
[ואגב הגר"ל מאוד שמח בצאת חומש זה לאור לא בגלל שיש בו מפירושיו, אלא בשל הדגשת רובד הפשט שבתורה ג"כ, כדעתו והשקפתו שיש לחיות עם הפשט בתורה ובעבודת ה' כמבואר באריכות בבן מלך חכמה ומוסר.]
וכן רוב רבני העדה החרדית, ואדמורי החסידות כלל לא מבינים על מה יצא הקצף, ובתי מדרש חסידיים החומש נמצא ונלמד.
לדוגמא רבו של הרב אנשין כמו הרב קרמר [ועוד מרבני ברסלב] שמעיד על עצמו שלומד כל שבוע את הפרשה עם חומש זה, וכי הוא לא יהודי שבקיא בהשקפה הטהורה, איך אין הוא קולט את הבעיתיות בפירוש זה ?
לכן צריך להבין שהכל תלוי מה הידע המוקדם שאיתו באים לדון על חומש זה
ואני רוצה להרגיע את הציבור הליטאי המכירים את דעות הפורום ההוא.
אל דאגה מלימוד בחומש זה לא יצא שום היסחפות בציבור החסידי לעבר לימוד כפירה בפירושי חז"ל, אין כלל בציבור החסידי שום סחיפה לעבר משכילים אלו.
הלימוד בזה הוא רק כהשלמה לפירוש רש"י במקומות רבים שלא הביא את הפשט הפשוט, ובתוספת ביאורים – מדברי חז"ל ומהראשונים – פסקי הרמב"ם וביאור הרמב"ן, וג"כ עם תוספות מהאחרונים.
ודעתי כאן לא הבעתי לאלה החוששים שמא ואולי זו זה יגרום לסחיפה לבית המדרש ההוא. אולי לאלו צריך לאסור להחזיק חומש זה.
וכפי שכתבתי לית מאן דפליג שהראשונים נאמרו ע"ד הפשט ורש"י נאמר ע"ד אגדה המישבת את המקרא דבר דבור על אופניו. כמבואר באבן עזרא וברשב"ם ורבנו בחיי ואך בדברי הרב דביר והגרש"ז ברודא, ויש פרד"ס התורה ויש ללמוד את כולם.
ולאמיתו של דבר כמדומה שא"א להאשים את הגר"ל מינצברג בצמיחת בית מדרש הגר"א, ולא יצאה מכשלה מתחת ידו של אותו צדיק הגר"ש זי"ע בחזקו את ידו של הגר"ל למרות שידע שבבית מדרשו מדגישים את הצורך שהכל יתחיל ברובד הפשט דייקא.
כי ידע שרחוק הגר"ל מאוד מכל סוג של מחקר ואקדמיה ומדע,
כמו שכותב שטיין במאמרו
האם היה רציונליסט? בדומה לרבי גדליה נדל או לפרופסור לייבוביץ או הוגי דעות אחרים מהציונות הדתית? לא ולא! א. הוא היא איש מלא רגש ואף הפיץ את עולם הרגש החוויה והתחושה ביהדות. ב. הוא כלל לא למד ספרי מדע, לא הכיר הליכות פיזיקה ומעולם לא הזכיר תזות מדעיות בשיחותיו. כך שלא ניתן להגדיר אותו כשכלתן או רציונליסט שעסק בעיקר בפתרון הדיסוננס בין המדע למקורות היהודיים.
בלימוד תנ"ך היה מחפש בראש ובראשונה את *פשוטו של מקרא* כטקסט קריא ומובן. רק לאחר שהבין ותפס את פשוטם של דברים התפנה לעבור לדרוש, רמז וסוד. אך כל עוד לא מילא כרסו בפשט, לא עבר הלאה. מתוך גישת החיבור ההרמוני כנ"ל. בזכות תכונתו זו, ספריו התמלאו בחידושים נפלאים בכל מרחבי המקרא דווקא בהבנת פשטי המקראות, ובכך מילא חוסרים של אלפי שנים בפרשנות המקרא כאשר מרבית הפרשנים עסקו רבות בדרוש ברמז ובסוד והזניחו את החלק היסודי של הפשט.