באמונתו כתב:רז"ל כידוע, לא הזכירו בשום מקום מפורש, שהארגמן הינו מן החילזון.
מ"מ, לא ראיתי מי שיפקפק כיום בדבר, מאחר שכך יוצא מפורש, מכל הראיות והמקורות החיצוניים.
מדוע א"כ לא אמרו רז"ל כך בפירוש?
מפני שאחרי החורבן, לא היה נ"מ במוצא ארגמן, רק התכלת נ"מ לגבי ציצית.
ארגמן לדידהו - מילתא דלא רמיא עלייהו היה.
היוונים והרומאים, אותו דבר בדיוק! רק להיפך.
גויים אלה העריצו "הארגמן הצורי" היוקרתי-מלכותי, כידוע בפרסומו העולמי, כאשר מאידך, גוון התכלת, לא תפס אצלם מקום מיוחד כלל.
לדידהו - התכלת, כמו בחז"ל - הארגמן.
חז"ל, לא הזכירו מוצא ארגמן מן החילזון. הכול מבינים דבר זה, וכנ"ל.
כיו"ב ממש, ספרי העמים "ממעטים" להזכיר מוצא תכלת מן החילזון.
גם יוסף בן מתתיהו, הוא יוסיפון, הכהן הירושלמי המיוחס, מסוף ימי הבית שני, שראה הכוהנים בעבודתם וכו' כותב בפירוש, שהארגמן הנמצא במקדש, מוצאו בחילזון.
רש"י מזכיר את יוסיפון 11 פעמים בפירושיו, וגם רמב"ן הביאו, וכולם סמכו על עדויותיו ותיעודו.
מ"מ, בחז"ל עצמם, לא מוזכר כלל, שהארגמן הוא מן החילזון, ע"ד הנ"ל.
ע"א שרוב אזכורי היוונים והרומאים, בגוון היוצא מן החילזון, נוגעים אמנם לארגמן דווקא, אי אפשר לומר שאינם מזכירים תכלת כלל, היות וישנם לפחות 2 אזכורים, אשר "בפשטות" מכוּוָנים לתכלת דווקא.
אחד, ה"ליבידום" של ויטרוביוס.
שני, ה"הליוטרופיום" של פליניוס.
כמובן, ניסו לדחות אותם, אבל אם נצמדים ל"פשטות", אלו מדברים בתכלת דווקא, אשר יוצאת מן החילזון.
גם במידה וייתכן לסטות מן הפשטות, ולדחות אחת מראיות אלה או יותר, א"א להוכיח ההיפך, כי אינם מתכוונים לתכלת, אלא להטיל ספק.
נמצא אפוא, שלא שייך להחליט, אשר "אין הגויים מזכירים תכלת מן החילזון".