מאי דאמר ז''ל דסוגיין דיש יד לצדקה, היינו משום דקאמרינן 'אם תמצא לומר יש יד לצדקה', וזה אפשר הוא על דרך הרמב''ם ז''ל שפוסק בכל מקום כאם תמצא לומר.
תיבת "אלא" ליתא בכי"מ ור' ובראשונים:
שמואל דוד כתב:נדרים דף נ.
מעשה בר׳ עקיבא ובת כלבא שבוע כו׳
בכתובות דף סג. הובא המעשה בכמה שינויים, וזה מצוי מאוד בחז״ל.
אולם יש להעיר;
א) מדוע כאן במסכת נדרים לא הוזכר המו״מ בין רבי עקיבא לכלבא שבוע בעניני התרת נדרים, הלא דבר הוא.
ב) מדוע כאן בנדרים לא הזכיר הגמרא שנתן כלבא שבוע חצי נכסיו לרבי עקיבא, הרי מיד אח״כ כתב הגמרא שרבי עקיבא נתעשר ע״י כלבא שבוע, והעיקר חסר מן הספר.
שמואל דוד כתב:נדרים צא:
ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא כו׳
ההוא נואף דעל לגבי דההיא אנתתא כו׳
מדוע במעשה ראשונה קרי ליה ״גברא״ ובמעשה שני ״נואף״
שמואל דוד כתב:נדרים צא:
אמר רב נחמן עיניה נתנה באחר ולית בה מששא במלה
ולקמן בסמוך, אמר להו רב נחמן לא תשגיחון בה נותנת עיניה באחר הואי
צ״ע בשינוי הלשון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים