לכאורה שיכור אסור בלימוד תורה, שכן הלימוד צריך להיות מתוך "רתת וזיע" (ברכות פ"ג), ושיכור לא בדיוק עונה על ההגדרה הזו...
לא בדקתי אם מישהו מדבר בענין.
בעלזער כתב:להבדיל קודש לחול למדים להדיא שאסור לענות על שאלות בהיותו שיכור.
לדאבוני אכן אני מכיר כמה וכמה רבנים שבטוחני שהם שטיינים ואיני יודע מה ההיתר שלהם לפסוק כאשר אין דעת הבדלה מניין.
תוכן כתב:מכיון שהוא שיכור אז עד כמה שאין לו רתת וזיע גם אינו לומד תורה, והכל על מקומו יבוא בשלום.
חכם באשי כתב:לכאורה שיכור אסור בלימוד תורה, שכן הלימוד צריך להיות מתוך "רתת וזיע" (ברכות פ"ג), ושיכור לא בדיוק עונה על ההגדרה הזו...
חלמיש כתב:רמב"ם מפורש בהל' ביאת המקדש פ"א ה"ד: "ומותר לשכור ללמוד תורה ואפילו הלכות ומדרשות".
הוגה כתב:חכם באשי כתב:לכאורה שיכור אסור בלימוד תורה, שכן הלימוד צריך להיות מתוך "רתת וזיע" (ברכות פ"ג), ושיכור לא בדיוק עונה על ההגדרה הזו...חלמיש כתב:רמב"ם מפורש בהל' ביאת המקדש פ"א ה"ד: "ומותר לשכור ללמוד תורה ואפילו הלכות ומדרשות".
מסתברת ההנחה הראשונה, ששיכור לא מסוגל ללמוד מתוך רתת וזיע, א"כ כיצד זה מסתדר עם פסק הרמב"ם ששיכור מותר בת"ת, הא אינו יכול ללמוד ברתת וזיע? = איפה הטעות כאן?
אולי צ"ל, שאימה ויראה אינו תנאי הכרחי ללימוד תורה, אלא סה"כ מעלה (וכי יש היום הלומד תורה כך ?! אע"כ כנ"ל), לכן שיכור מותר.
אמנם בברכות הנ"ל כ"ב ע"א משמע לא כן, דלחד מ"ד בעל קרי אסור בת"ת כיון "שאינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (ל' רש"י שם), האם לאותו מ"ד ג"כ שיכור אסור?
בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי. הרי האיסור לבעל קרי ללמוד תורה הוא מתקנת עזרא, כך שמדאורייתא אין איסור, וא"כ ה"ה לשיכור.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 622 אורחים