פירוש המילה בקשה בתנ"ך

[להתהלך]

מחפש היכן יש בתורה יסוד או רמז למה שנאמר בתנ"ך כמה פעמים, ביקוש פני ה'?
כמו כאן במזמור יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב׀ מְבַקְשֵׁ֬י יְקֹוָֽק: וכן מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה:

[להתהלך]

שמות פרק לג פסוק ז (פרשת כי תשא)
(ז) וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑דוְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְקֹוָ֔ק יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה:

[להתהלך]

מה פירוש המילה בקשה בתנ"ך, אני מרגיש שזה קצת שונה מהעברית המדוברת?
במדרש על עשרה לשונות של תפילה לא מוזכר שם המילה בקשה?

[איש_ספר]

מה פירוש המילה בקשה בתנ"ך, אני מרגיש שזה קצת שונה מהעברית המדוברת?
במדרש על עשרה לשונות של תפילה לא מוזכר שם המילה בקשה?

במדרש לא נזכר, אבל בקדיש: תתקבל צלותהון ובעותהון.
ובישעיהו אם תבעיון וכו'.

[כדכד]

על מה מתבססת ההרגשה שזה שונה מהעברית המדוברת?

[להתהלך]

על מה מתבססת ההרגשה שזה שונה מהעברית המדוברת?

תעשה חיפוש על לשון בקשה בתנ"ך, ותראה שזה יותר עניין של רצון,
וכן במדרש חז"ל על י לשונות של תפילה, לא מוזכר שם לשון בקשה.

[להתהלך]

מה פירוש המילה בקשה בתנ"ך, אני מרגיש שזה קצת שונה מהעברית המדוברת?
במדרש על עשרה לשונות של תפילה לא מוזכר שם המילה בקשה?

במדרש לא נזכר, אבל בקדיש: תתקבל צלותהון ובעותהון.
ובישעיהו אם תבעיון וכו'.

וזה פירוש של הרצון, אבל הוא לא לשון של תפילה, אלא קבלת הרצון שלנו, שעומד מאחורי אותה תפילה.

[כדכד]

על מה מתבססת ההרגשה שזה שונה מהעברית המדוברת?

תעשה חיפוש על לשון בקשה בתנ"ך, ותראה שזה יותר עניין של רצון,
וכן במדרש חז"ל על י לשונות של תפילה, לא מוזכר שם לשון בקשה.

נכון אבל גם בלשוננו בקשה זה ענין של רצון
אם אני מבקש ממך משהו אני רוצה את הדבר הזה ובקשתי היא הבעת רצוני
לכן כששואל אמורא שאלה בתלמוד הבבלי אומר התלמוד "בעי ר' פלוני" והרי "בעי" זה רוצה לכאורה ולא שואל
אלא התרגום של "בעי" זה "מבקש" כמו "אם תבעיון בעיו" והכוונה: "מבקש ר' פלוני" להבין ולדעת וכו'
וגם רצון מתורגם כן כי זה גם לשון בקשה
ליתר דיוק: "בקשה" הן בלשוננו והן בלשון התנ"ך היא לא רצון בלבד אלא רצון שמתגלה בפועל או בדיבור. כלומר, בלשוננו כשאנו מבקשים אנו אומרים מה רצוננו מזה שאנחנו מבקשים ממנו וגם בלשון התנ"ך "בקשה" באה כשהמבקש מגלה את רצונו במעשה (כמו חפוש משהו או מישהו "את אחי אנכי מבקש", "לבקש את האתונות" "יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה") או בדבור ("לבקש על נפשו").
יתכן ששמעתי מרבותי, שזהו ענין ה"מבעה" בריש ב"ק שח"א אדם כי "אם תבעיון בעיו" והאדם הוא המבקש וח"א זה השן "נבעו מצפוניו" שזה השן שלפעמים נגלית ולפעמים נכסית. ל' גילוי ולפי זה יש קשר בין בקשה לגילוי כי הבקשה היא גילוי הרצון