כולם מכירים את הנבואה בישעיה יא אודות "וגר זאב עם כבש גו'", שבתוכה נאמר "ואריה כבקר יאכל תבן" (לבני חו"ל - הפטרת אחש"פ).
פחות מוכר שהמלים "ואריה כבקר יאכל תבן" מופיעים שוב בישעיה סה, ושם: "זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל תבן, ונחש בעפר לחמו".
השאלה שלי היא למה רש"י בקאפיטל סה מפרש את המלים הללו בדרך של אגדה, בשעה שבקאפיטל יא פירש את המלים הללו כפשוטן (ליתר דיוק: לא פירש כלום!) ולא הוסיף שום אגדה?
עוד יותר קשה, שדוקא בקאפיטל סה הרי המלים "ונחש בעפר לחמו" מסתדרים דוקא לפי הפשט ולא לפי האגדה - ואם כן, הרי איפכא מסתברא, היה לרש"י להביא את האגדה דוקא בקאפיטל יא שם נאמר "ואריה כבקר יאכל תבן" ותו לא!
ובקיצור: איזה הבדל מצא רש"י בין שתי הנבואות?