בברכה המשולשת כתב:אברהם כתב: [ובאמת דוקא מענין זה יש להקשות על עיקר הנידון אם משנים ההלכה מפני שינויי המציאות, שהרי בשו"ע ובכל הפוסקים פסקו שהדבר תלוי בעלות השחר, והרי כבר בזמנם לא היה זמן הקימה בעלות השחר, כמו שמוכח מכמה וכמה מקומות, ואכמ"ל]. .
מקור?
לא רציתי לשנות את נושא האשכול, אבל כיון ששאלת אענה לפי מה שבמוחי כרגע
זה ברור (...) שבזמן הראשונים כבר לא היו נוהגים כלל העם להתפלל כותיקין, אילו היו מתפללים ותיקין לא היה טעם בהוספת פסוד"ז בשבתות ויו"ט משום שאין בו בטול מלאכה - הלא בלא"ה יתפללו העמידה עם הנץ החמה, וא"כ לא האריכו כלום בפסוד"ז. [באמת המתפללים ותיקין מרגישים קצת קושי לאמר בניחותא כל אריכות פסוד"ז בשבתות מזמן עטיפת הטלית עד זמן הנץ, ובאמת הגרי"ש אלישיב נוהג בחג השבועות (שאז הוא מתפלל עם הנץ) לאמר ברוך שאמר לאחר הוספת הפסוד"ז כנוסח ספרד, וקודם ברוך שאמר להתעטף בטלית, כי לדעתו זמן העטיפה מאוחר מאד, ולכאו' יש לשאול לדעתו מה היו עושים בזמן הראשונים או שהקדימו זמן העטיפה שלא כדעתו או שהתפללו לעולם נוסח ספרד... אבל האמת כמובן שפשוט לא התפללו ותיקין.]
ולא מסתבר שהיו מתעוררים בעלות השחר וממתינים להתפלל לאחר הנץ, ובפרט שאנו יודעים שתפילתם נמשכה בשבתות עד קרוב לחצות, כמו שעוררו הפוסקים שלא לאחר הזמן, ובהכרח שלא התפללו בזמן מוקדם מאד, וגם הרמ"א הביא דברי המרדכי לאחר זמן הקימה בשבתות, וכו' וכו'.
יש לי אח שכותב קונטרס על סדר היום הראוי עפ"י הגמ' והפוסקים, כלומר מתי היו הולכים לישון ומתי קמים, וזמני האכילה וכו'.