בסימן ש"ז סעיף ט"ז על הט"ז:
ונראה פשוט שכל שאסור לקרות בו אסור לטלטלו בשבת כמ"ש בי"י סוף סימן ש"ח בשם רשב"א בתשובה גבי אטרלוב. צ"ב דהלא בבית יוסף שם כתב דלדעת הרמב"ם אפשר דלטלטלן נמי אסור, ובשו"ע שם סעיף ג' כתב דלדעת הרמב"ם יש להסתפק בדבר, ומאין מצא הטו"ז דפשוט הוא לאסור הטלטול, ועוד יש לדייק מה שציין הטו"ז להרשב"א שהוא המתיר באצטרלוב ולא להרמב"ם האוסר, ובתוספת שבת כאן סוף ס"ק מ"א הפך כללו של הטו"ז וכתב: ופשוט דמה דשרי לקרותו שרי לטלטלו, ובכוונה עשה כן שזה מבואר בתשובת הרשב"א ובמחבר שם.
ואולי כוונת הטו"ז דמבואר בדברי הרשב"א שאם נאסר לקרות בו אין לטלטלו מחמה לצל ככלי שמלאכתו לאיסור עיי"ש, והמחבר בסימן ש"ח מסופק לדעת הרמב"ם אם נאסר הטלטול אף לצורך גופו ומקומו כשטרי הדיוטות שאינן ראויים לצור ע"פ צלוחיתו.