במשנה דמאי (ה,א) מבואר שאחרי תרומ"ג ומעש"ר, הפרשת חלה קודמת למעשר שני\עני.
והנה בזמננו יש מן המדקדקים שאינם סומכים על ההשגחות למיניהן, ומפרישים תרומ"ע וחלה ממיני מאפה הנקנים מן הנחתום.
ויש מהם המפרישים סדר תרומ"ע כנהוג, כולל מעשר שני, ורק אח"כ מפרישים חלה. ולכאורה קשה מדוע לא לנהוג כפשטות
המשנה בדמאי, ולהקדים חלה למעש"ש?
אמנם, הרמב"ם מעשר (ט,ו) פסק שבדמאי אין להקפיד על סדר ההפרשה, אך יש מן הראשונים שנחלקו על זה (ראו דרך-אמונה שם)
ומהיות טוב למה לא נחוש לדבריהם. ועוד, דהנה כבר האריכו בנידון ספק טבל בזמננו, אם דומה לדמאי אם לאו, ולא ברור שלענין הקולא של
סדר ההפרשה אכן יש לדונו כדמאי . ומטעמים אלה לכאורה מוטב לחוש לאיסור מלאתך ודמעך לא תאחר (על הצד שמדובר בטבל, כמובן),
ולהקדים חלה למעש"ש.
היש היודע מנהג גדול"י בזה?