אף שמשמעות המשניות הם שהיו נשארים תמיד הרבה בשיירי הלשכה - כדברי 'בברכה', מ"מ להדיא איתא בשקלים סופ"ג, מה הדין ב'שלמה שלישית' - דהיינו שכבר נשלמו כל מעות שתרמו מהלשכה בפרוס החג:
"שלמו שלשתן חוזר ותורם, ר"מ אומר חוזר לשיריים".
וגי' הבבלי היא: "חוזר
ושוקל". ולגי' זו היינו שתרמו והביאו שקלים חדשים, משא"כ לגי' חוזר
ותורם - היינו שתרמו ממעות שכבר הביאו קודם, וכדלהלן.
ולענין שאלת 'מתפעל', לגי' הירושלמי - חוזר ותורם, השאלה היא אם אפשר לתרום אף ממה שהביאו לשנה הבאה (וראה בהמשך מה שכתבתי בזה); ולגי' הבבלי - חוזר ושוקל השאלה היא אם ישקלו ב' פעמים בסוף אדר, דהיינו אחד לשנה הבאה ואחד לסוף שנה זו, (ואין הדבר מסתבר).
והנה הרמב"ם, פ"ב ה"ו, כתב:
לא הספיקו להן השקלים שבשלש קופות הגדולות וכלו עד שלא הגיע ניסן חוזרין ותורמין משירי הלשכה.
ובפ"ד ה"י, כתב:
שקלים שלא הספיקו להן לכל קרבנות הצבור מוציאין את הראוי להם מקדשי בדק הבית, וכו'.
ועי' בשקל הקודש להגר"ח קנייבסקי שליט"א, שביאר (בשם החזו"א) דדעת הרמב"ם הוא, שאם נשאר בלשכה כדי לתרום ג' קופות -
תורמים מחדש תרומה
רביעית; ואם אין בה כדי לתרום ג' קופות לוקחים את הצריך עוד מ
קדשי בדק הבית.
ומעתה, לדעתו לעולם לא היו שוקלים שנית לצורך שנה זו, וא"כ פשוט, שאם נשאר עוד בלשכה כדי לתרום ג' קופות, שלא היו לוקחים משקלים החדשים שהביאו לשנה האחרת, ואם לא נשארו כדי ג' קופות לקחו מקדשי בדק הבית, וא"כ אין מקום לשאלתו - אם היו לוקחים המהשקלים החדשים, עכ"פ אליבא דהרמב"ם (לפי הביאור הנ"ל).
ובעצם שאלתו, לפי גי' הבבלי "חוזר
ושוקל" - שהיו שוקלים פעם אחרת, וממילא יש לדון האם בסוף השנה - כשכבר הביאו השקלים החדשים, אם אכן היו צריכים לשקול מחדש (לשנה זו - שאזלו השקלים), או היו יכולים לקחת מהשקלים החדשים, הרי פשוט שכדי להשתמש בהם היו צריכים לתרום מן הלשכה, והשתא הדרנא למה שכבר דנו
כאן אם אפשר בכלל לתרום מהלשכה לפני ראש חודש ניסן או לא (שברא"ש שקלים ורש"ס מצינו שתרמו בכ"ט אדר, ובטו"א ובנין ציון הקדימו התרומה אפילו לכ"ו אדר), ודוק כי קצרתי.
[כ"ז כתבתי מבלי ללמוד הסוגיא עם הראשונים הדק היטב]