וניסו חכמים שונים להבין פשרה של חתימה זו.
ר"ע פליישר, מגדולי חוקרי הפיוט כותב (עניינים קיליריים, עמ' 292):
בהערה 46 הוא מפנה למקור הדברים:
שי"ר, במאמרו 'תולדות ר' אלעזר קליר', עמ' 237 הערה 34.
והנה דברי שי"ר הנוגעים לענייננו:
זכינו, והנגישות לספרים נדירים, ואפילו נדירים ביותר, קלה ביותר.
מחזור קרבן אהרן, דפו"ר, סאלוויטא תקפג, נגיש באתר של הסה"ל, ויישר כוחם.
את הדברים הנ"ל הביא רא"ז מרגליות בשם ראב"ן, ב'תשובה' שכתב למו"ל הסידור, שנדפסה בתחילת המחזור (בלא ספרור דפים),
וכן נאמר שם:
זה החרוז פייט אחיו של ר' אל(י)עזר קליר, שהיה שמו יהודה מ"כ, והוא רשום בתוך החרוז, לפי כשמת, ר' אלעזר קליר מרוב חִבה שהיה לו עליו פייט בתוך פיוטיו.
אם זכיתי להבנת הנקרא, ראב"ן כותב, שאת הקטע החתום 'יהודה' חיבר אחיו של ר' אלעזר הקלירי, אלא שהקלירי שילב את הקטעים האלו בפיוטיו כדי לתת לאחיו שם ושארית. ואין זה כהבנת פליישר, שגם קטעים אלו נתחברו בידי ר' אלעזר הקלירי אלא שהוא חתם 'יהודה' כדי להציב זכרון לאחיו.
האם טעיתי?