תחילה אצטט מה שמצאתי ברשת;
מי מאיתנו אינו צורך ביטוח? דומה, כי אין אדם בעולם המודרני שאין לו ביטוח כלשהו.
מהו ביטוח?
ביטוח הינו הסכם בין שני גופים משפטיים (חברה או אדם יחיד), לפיו משלם הצרכן (בלשון הביטוח: ”המבוטח”) לצד שני (“המבטח”) סכום כסף בהקשר עם אירוע מסויים ומוגדר (בלשון הביטוח: “מקרה ביטוח”), אשר אין לדעת אם יקרה או לא יקרה.
סכום הכסף שמשלם הצרכן הינו נמוך ביחס לסכום אותו עתיד הוא לקבל, ואם אותו אירוע מוגדר אכן יקרה, אזי יקבל הצרכן מהצד השני סכום כסף גבוה יותר מזה ששולם.
הסכם דומה נעשה גם בהסכם הימורים.
גם כאן, משלם הצרכן (להלן: ”המהמר”) סכום כסף מסויים לצד השני בהסכם.
גם כאן, מוגדר אירוע מסויים מראש (תוצאה של משחק, קלף מסויים, מספר מסויים בהגרלה וכו'), אשר אם יקרה, יקבל המהמר סכום כסף גבוה יותר מזה ששולם.
הסכם הימורים נחשב במרבית הדתות בלתי מוסרי, והוא אסור עפ”י חוק במרבית המדינות.
מה ההבדל אם כך בין הימור לבין ביטוח?
בגלל הדמיון העקרוני בין ביטוח לבין הימור, נחשבו בימי הביניים גם הסכמי ביטוח אלו כהימור, ולכן היו בלתי חוקיים.
בסוף ימי הביניים, בתחילת תקופת הרנסנס, נועדו קבוצות של בעלי ספינות, והחליטו לכרות ביניהם הסכם שתכליתו כדלקמן: כל צד יפקיד בקופה משותפת אחוז מסויים משווי ספינתו.
אם כל הספינות תחזורנה בשלום מ”ההרפתקה הימית”, יישאר הכסף בקופה המשותפת.
אם יקרה אסון לאחת הספינות, יקבל בעל הספינה שניזוקה את ערך הנזק מתוך הקופה המשותפת.
מהו הסכם זה: “הימור” או “ביטוח”?
בשנת 1601, בממלכת אנגליה, בימי המלכה אליזבת הראשונה, נחקק חוק הביטוח הימי הראשון, ואנגליה הכירה לראשונה בהסכמים מסוג זה, וקבעה כי הסכם מסוג זה אינו הימור, והוא מותר עפ”י החוק.
החוק הכיר הסכמים מסוג זה, בתנאי שיהיו בהם שני עקרונות חשובים שהינם תקפים עד היום:
עיקרון השיפוי
עיקרון זה קובע שהמבוטח יקבל פיצוי בגין נזקיו, אולם לא יותר מכך. אסור למבוטח להרוויח מנזק שניגרם לו.
עיקרון זיקת הביטוח
עיקרון זיקת הביטוח קובע כי רק המבוטח או המוטב הרשום מראש בהסכם הביטוח הוא זה שיקבל את הפיצוי, ובתנאי שיש למבוטח אינטרס כלכלי ברכוש המבוטח = זיקת ביטוח.
אחרי הנ"ל, עדיין לא הבנתי למה הבעיה המוסרית -אם ישנה- בהימורים, אינה נכונה גם לגבי ביטוח.