לחדש ביום השבת

[איתן נוי]

מה המקור ברבא"ח לחדש ביום השבת, והוא נחת לאביו?
יש את מקור זה (אבל כאן לא כתוב את ענין החידוש וכן לא מוזכר את הענין לעשות נחת רוח לנשמת אביו)
בן איש חי שנה שניה פרשת שמות-הקדמה: "ובזה מובן הטעם שארז"ל לא נתנו שבתות לישראל אלא לעסוק בהם בתורה, והיינו כי ישראל יש בהם כח לבנות בנין רוחני ועליוני ע"י עסק התורה, ולכך נקראו בנאים וכמ"ש חז"ל ע"פ וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, וזה הבנין שבונים אותו ע"י עסק התורה הוא נעשה בחלק עוה"ב, ולכן בשבת שהוא מעין עוה"ב כמ"ש חז"ל צריך להרבות בו בעסק התורה כי אז יצליחו בו יותר בבנין הרוחני, ולכן כתבו המקובלים ז"ל דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול, ולכן מאחר שנעשה בנין רוחני ועליוני בשבת מן עסק התורה, נאסר בשבת בנין הגשמי החמרי לגמרי, ולכן שנו במשנה הבונה מכלל ט"ל מלאכות האסורים בשבת כי הבנין הוא אב מלאכה".

[ענ'י לעצמי]

המקור הוא האריז"ל (ליקוטי תורה, יתרו) ע"פ הזוהר, והובא בחיד"א (מחזיק ברכה או"ח רצ, ד) בשמו, וכן בשערי תשובה (רצ, ב) ובכף החיים (רצ, י-יא).
ז"ל ה'ליקוטי תורה':

הנה סמך מצוה זו (כבוד או"א) לשבת, והוא כי חייב לחדש דברי תורה בשבת, וכשהבן מחדש דברי תורה מעטרין את האב בעטרות בעוה"ב, לזה סמך שהרוצה לכבד את אביו ואימו יזכור ביום השבת ויחדש דברי תורה, וזהו כבודתם באמת

[נחמן1]

עי' שו"ת תורה לשמה סי' צח

[תרשישי]

זוה"ק (ח"ג פ' שלח דף קע"ג ע"ב), ברכי יוסף (או"ח סי' ר"צ סק"ד), כף החיים (שם סק"י וי"א), נחל קדומים (להרחיד"א פ' יתרו), מקדש מלך (על זוה"ק פ' תרומה דף קכ"ח) יסוד ושורש העבודה (שער ח' פי"ב), אוצר החיים (להרה"ק מקאמרנא פ' יתרו), דרך פיקודיך (מ"ע ל"ג אות ו'), ועוד.

[מחשב מסלול]

כף החיים (פאלאג'י) סימן כט אות ב

המחדש חידושי תורה בשבת מעטרים לאביו ואמו בעלמא דקשוט כאמרם זכרונם לברכה, וכן תלמיד חכם אשר נגע יראת אלהים בלבו, יאזור חיל להשתדל לחדש איזה דבר אי בר הכי הוא לחדש, ובתנאי שיהיו על דבר אמת, דאם חס ושלום שאינו אמיתי, שתיקותו יפה מדבורו והעדר טוב ממציאותו, ועל כל פנים ילמוד דבר חידוש שלא ידע עדיין. (ועיין להרב מחזיק ברכה סימן ר"ץ, ועיין בספר דעת חכמה שער השבת פרק י').