עזריאל ברגר כתב:המקור הראשון בו למדתי את זה - הוא בשו"ע הרב בהלכות ערב יום כיפור לגבי נשים שאינן מוסיפות מחול על הקודש, ועיי"ש במהדורות החדשות ותמצא את מקורותיו.
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:המקור הראשון בו למדתי את זה - הוא בשו"ע הרב בהלכות ערב יום כיפור לגבי נשים שאינן מוסיפות מחול על הקודש, ועיי"ש במהדורות החדשות ותמצא את מקורותיו.
אשמח ואודה לך אם תוכל לסייע ולהמציא לי את המקורות לכאן. תבורך.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:המקור הראשון בו למדתי את זה - הוא בשו"ע הרב בהלכות ערב יום כיפור לגבי נשים שאינן מוסיפות מחול על הקודש, ועיי"ש במהדורות החדשות ותמצא את מקורותיו.
אשמח ואודה לך אם תוכל לסייע ולהמציא לי את המקורות לכאן. תבורך.
מצו"ב דברי אדה"ז בסי' תרח סעיף ה' עם כל המקורות כפי שמפורסמים באתר https://chabadlibrary.org/books/adhaz/s ... /608/5.htm
(כמובן שניתן למצוא את זה גם באוצר החכמה, ובכל אוצר-ספרים של ישיבה או בית כנסת שמכבדים את עצמם...)
איתן נוי כתב:האם מותר לעוברי אורח להיכנס לבנק או בית הכנסת וכה"ג להשתמש בשירותים ללא רשות/תשלום כשאינו משתמש בשירותי בית העסק?
יעקל כתב:הרה"ר הורה להמשיך את הזיהוי גם בשבת ...
מעניין אותי לדעת מקורות הפסק הזה ...
דרומי כתב:האם בעקבות המצב יש הגבלות כלשהן בעניני עונה / ל"ט?
כדכד כתב:כ' הרמ"א בסי' ר"מ סעיף יב על ההלכה שכתב בשו"ע שאסור בשני רעבון: "וה"ה בשאר צרות שהם כרעבון"ובמשנ"ב שם ס"ק מז מח להתיר בל"ט ולמי שלא קיים פו"ר.
יעקל כתב:איך מר יבין שזיהוי הקרבנות חלק מצרכי המלחמה ?
מה הסברא בזה ?
יעקל כתב:כדכד כתב:לפי איך שזה נשמע זה דומה לפיקוח הגל על אדם שאין ידוע אם חי או מת שיש להמשיך לפקח עליו עד שיתברר אם הוא חי או לא.
בנ"ד אדם שמתברר שאינו חי מוריד את הצורך לחפש אם הוא חי וזה בכלל פקוח נפש
לפי דברי מר, מבואר שאפשר לעשות מלאכות עד הזיהוי ועד בכלל.
אני נשאל, האם מותר אחרי הזיהוי למשל לסמן את הגופה ? למשל האם מותר לכתוב או לרשום את שם המת או כבר לא ... ?
מעיין התורני כתב:לפי מה שפסק הרב הראשי מותר ואף מצווה לסמן ולכתוב ולהזין במחשב מי הוא כל גופה כי זה עניין "פיקוח נפש" (כדבריו שהבאתי) שהצבא ידע את זה
עזריאל ברגר כתב:מעיין התורני כתב:לפי מה שפסק הרב הראשי מותר ואף מצווה לסמן ולכתוב ולהזין במחשב מי הוא כל גופה כי זה עניין "פיקוח נפש" (כדבריו שהבאתי) שהצבא ידע את זה
אגב, הזכרת את הענין של "להזין במחשב" - שלפי רוב הדעות אין בזה שום חשש דאורייתא, ובוודאי שיש לעשותו במצב כזה.
ואם נצרכת מלאכה דאורייתא (כגון כתיבה בעט, או צביעה וכיו"ב) - צריכים לשקול את נחיצותה ולפעול בהתאם.
מסתבר שהצוותים הממונים על זיהוי החללים - מורגלים בהלכות פיקוח נפש ודחיית שבת וכו', ואין צורך שהרב הראשי ידריך אותם "ברחל בתך הקטנה" (בפרט כאשר מסתבר שהם מכירים את פרטי הדינים האלו למעשה אפילו יותר ממנו, כי הם עושים זאת מדי פעם כשיש צורך דחוף, והוא - אינני יודע אם הזדמן לו פעם לעסוק בזה בפועל).
(עד כמה שידוע לי - מי שמנהל את זיהוי החללים מבחינה הלכתית הוא הרב יעקב רוז'ה, שייתכן שאפשר לומר עליו שהוא "גדול הדור" לגבי עניני ח"ק וזיהוי וכו').
ועכ"פ אם נקבל את החידוש שהבאתי דלעיל ש"עד רדתה" אומר ששבת הותרה לגבי מלחמה ולא רק דחויה כמו לגבי פיקוח נפש - בוודאי שיש מקום להקל שלא לעשות חשבונות מיותרים, אלא "כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת" (ביטוי שחז"ל אמרו על אחד הדברים שאכן הותרו בשבת).
כדכד כתב:לפי איך שזה נשמע זה דומה לפיקוח הגל על אדם שאין ידוע אם חי או מת שיש להמשיך לפקח עליו עד שיתברר אם הוא חי או לא.
בנ"ד אדם שמתברר שאינו חי מוריד את הצורך לחפש אם הוא חי וזה בכלל פקוח נפש
יעקל כתב:אבל עוד פעם, זה עדיין הסוגיא של פיקוח נפש - של הצלת חיים של אנשים שגורלם לא ידוע לנו. עדיין לא היבנתי איך אתה כולל את הזיהוי בצרכי מלחמה. לכאור', צרכי המלחמה - כדורים, דלק, אוכל, נשק, רכבים, אמצעי תנועה, תיקונים טכניים ומכניים, תרגילי ירי וכו'
עושה חדשות כתב:ועוד שאלה לימים אלו
כאשר מדלגים על למנצח וכו' ביום צרה בגלל ראש חודש, האם אפשר לומר מזמור זה עם שאר פרקי התהילים הנאמרים בציבור אחרי התפילה?
עובדיה חן כתב:יהודי שבה לעשות עבירה רח"ל ובא גוי והרגו האם נחשב שמת על קידוש השם?
כדכד כתב:יש ענין לא להניח תפלין כלל מאז מוסף בראש חודש. נראה שאין חיוב לקרוא ק"ש עם תפלין דר"ת, אך מסתבר שיש שיורו אחרת
כדכד כתב:לפי איזו שיטה הוא פוסק?
גם מה ענין מנחה לכאן?
כדכד כתב:לפי איזו שיטה הוא פוסק?
גם מה ענין מנחה לכאן?
עזריאל ברגר כתב:כמדומני שיש נזהרים שלא להניח תפילין במנחת ראש חודש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 504 אורחים