החל מתחילת התורה שמה דגש מיוחד על סיבת קריאת שם המקום או האומה, כמעט כל סיפור בא להסביר שם מקום או אומה. החל מ.
על כן קרא שמה בבל...
וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה'..
על כן קרא לבאר באר למי רואי...
על כן קרא שם העיר צוער.
(ותקרא שמו מואב... ותקרא שמו בן עמי)
על כן קרא למקום ההוא באר שבע..
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה..
על כן קרא שמו אדום.
ויקרא שם הבאר עשק... שטנה... רחובות...
על כן שם העיר באר שבע...
ויקרא שם המקום ההוא בית אל. (וכן בפרשת וישלח)
ותקרא שמו ראובן..שמעון.. לוי .. וכו'
על כן קרא שמו גלעד
והמצפה אשר אמר.....
ויקרא שם המקום ההוא מחניים.
ויקרא יעקב שם המקום פניאל..
על כן קרא שם המקום סוכות.
ויקרא שמו אלון בכות
על כן קרא שמה אבל מצרים..
ומכאן עד סוף התורה מצאנו רק עוד חמש פעמים במרה, מסה ומריבה, תבערה, קברות התאווה, חרמה.
אשמח מאוד לשמוע פשר דבר...