ושם בד"ה "רוב השנים בלא שעבוד", בתוה"ד, כתב היפה תואר:
וא"ת התינח בעקרות רבקה ורחל, אבל בעקרות שרה מה לי שהיתה נפקדת מיד או אחר כך כיון דתחילת זמן הגירות מתחיל מלידת יצחק, ויצאו רוב השנים בלא שעבוד במה שלא נולד יעקב עד ס' שנה ליצחק ויוסף עד כ"ב שנה ליעקב.
המספר כ"ב כתוב כבר בדפו"ר וממנו לשאר דפוסים.
ולכאורה הוא ט"ס.
יוסף נולד בגיל צ"א של יעקב. כי יעקב נישא בגיל פ"ד שנה, ויוסף נולד לו בסוף שבע השנים שאחרי החתונה, [כמבואר כ"ז בפסוקים עם רש"י].
כ"ב הוא מספר השנים שנאבד יוסף מיעקב, מגיל י"ז עד גיל ל"ט ליוסף.
להלן הרקע לדברים מדברי היפה תואר עצמו שם לפני כן, ותובן יותר הטענה:
היפה תואר פירש "יצאו רוב השנים בלא שעבוד" שהכוונה "רוב" היא כפשוטו, "רוב השנים = רוב מתוך הארבע מאות שנגזרו", שבכולן היתה גירות, אבל שעבוד היה רק במצרים, וכעת כשירדו למצרים מתי שירדו (עקב עקרות האמהות, ראה מיד), עברו ק"צ שנים מלידת יצחק עד ירידת יעקב למצרים, ועוד י"ז שנה שחי שם יעקב [ורק כשמת "נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם", רש"י)], הרי ר"ז שנה מתוך ארבע מאות [שהם יותר מחצי, דהיינו רוב] שיצאו רק בגירות ובלא שעבוד. עכ"ד היפה תואר.
והנה חשבון השנים הנ"ל וכיצד הוא מושפע מעקרות האמהות:
מלידת יצחק מתחיל מנין הארבע מאות שנה.
יעקב נולד מאוחר (עקרות רבקה), בגיל ס' ליצחק,
ואח"כ נולד יוסף מאוחר (עקרות רחל), בגיל צ"א ליעקב (שבע שנים אחרי חתונת יעקב ורחל כשהיה יעקב בן פ"ד),
ועל ידי יוסף התגלגלה הירידה למצרים כשהיה בן שבע עשרה,
וכשהיה בגיל ל"ט (בן שלושים בעומדו לפני פרעה, ועוד שבע שנות שבע ושתי שנים רעב) ירד יעקב למצרים ועמד לפני פרעה בגיל ק"ל (צ"א + ל"ט),
שהם ק"צ שנה ללידת יצחק (שהוליד את יעקב בגיל ס').