והנה התוספות הקשו אמאי לא חשיב חוה, דאמרו בגמרא דבתרא (בבא בתרא נח.) 'שרה בפני חוה כקוף בפני אדם'? ותרצו דלא חשיב אלא הנולדות [מאשה]. והגאון חיד"א ז"ל בשמחת הרגל בפסוק (תהלים קיח, כב) 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים', הביא תירוץ אחר דאף על גב דחוה היתה יפה מאד, מכל מקום אדם הראשון בעלה היה יותר יפה ממנה ולא נחשב יופיה לגבי דידיה כלום יעוין שם. ונראה דאשתמיט מנייהו [מהחיד"א ומאותו ספר שהביא] דברי רבותינו ז"ל דאמרו חוה היה יופיה יותר מאדם הראשון, עד שלא היה יכול להסתכל בפני חוה אשתו. ורבינו האר"י ז"ל נתן טעם לדברי רבותינו ז"ל אלו על פי הסוד בשער הכונות דרוש וא"ו דראש השנה דף צ"ו [ע"א] יעוין שם.
וזה לשון שער הכוונות שם:
וזה סוד מ"ש רז"ל שאדם הראשון לא היה יכול להסתכל בפגי חוה אשתו.
ולא זכיתי להבין, הכיצד אפשר לומר "אשתמיט מינייהו דברי רבותינו ז"ל" - בזמן שגמרא ערוכה היא באותה מימרא גופא בבבא בתרא "חוה בפני אדם כקוף בפני אדם"?!
ואכן ראיתי מקשים על מה שהביא האר"י שם מדברי הגמרא הזו, ומתרצים דכאן לפני החטא [שנוצרו דו פרצופין בצלם אלקים, והיו שווים ביופי, ועל זה קאי דברי האר"י שעד החטא - ולאחר הנסירה כשנעשו פב"פ - לא יכול אדם להסתכל בפני חוה], וכאן לאחר החטא [ע"ז קאי הגמרא].
אבל עכ"פ אם קשה - הוא לאידך גיסא, קושיה על דברי האר"י מגמרא מפורשת, ומוכרחים ליישב מה שמיישבים.
אבל הכיצד ניתן לומר לאידך גיסא: "אשתמיטתיה דברי רבותינו ז"ל" - על מי שנקט כגמרא מפורשת?
ועוד יגדל הפלא, דאף הבן יהוידע עצמו כתב לתרץ כנ"ל מיד בהמשך דבריו כדי ליישב דעת החיד"א, וכתב שהוא דוחק:
ויש להדחק ולומר דהיה זה קודם החטא, אבל אחר החטא נתמעט יופיה מן יופי אדם הראשון, והיה הוא יפה יותר ממנה.
וכאמור, לא זכיתי להבין. וכי דוחק הוא זה? וכי ליישב את דעת החיד"א באנו כאן? [שאז או שנתרץ בדוחק או שנאמר שבאמת אשתמיטתיה]. הלוא מוכרחים לומר כן, או לתרץ איזה תירוץ שיהיה, כדי לחלק בין דברי הגמרא לדברים שהביא האר"י. ובהיות שמוכרח שיש חילוק - יהיה איזה שיהיה - על כן לק"מ מידי על דברי החיד"א, שלא עשה כלום חוץ מלנקוט גמרא מפורשת בידיה ולדבר עליה.
ובשלמא אם דברי החיד"א היו תלויים במה שלא נחלק בזה שום חילוקים, ניחא מה הקשה הבן יהוידע על דברי החיד"א. שכוונתו לומר שמוכרחים לומר שיש חילוק וממילא נופלים דברי החיד"א. אבל כאשר הבן יהוידע בעצמו אומר שניתן ליישב את דברי החיד"א ע"י חילוק, הכיצד אפשר לומר שזה דוחק, בזמן שהחילוק הזה - או חילוק אחר כיו"ב - מוכרח ומחוייב מדברי הגמרא?
סוף דבר, לא זכיתי להבין שיחתו הקדושה של רבינו הבן יהוידע, ומאד אודה למי שיאיר עיניי.
באגב, יש לציין שהמהר"ל לא שמיע ליה כלל דבר זה שחוה היתה יותר יפה מאדה"ר, אף לפני החטא. שהוא הקשה בחידושי אגדות שם הלוא נוצרו שניהם יחד בצלם אלקים [א"ה: מה שבהחלט יכול להיות יסוד לדברי האר"י הנ"ל], ועונה שעכ"ז רק על אדם נאמר שבצלם אלקים ברא אותו, ולא על חוה, עיי"ש. [ולא נראה כלל לומר שכוונתו על אחר החטא, והיינו שהוקשה לו למה בחטא ירדה חוה ממדריגת היופי שלה יותר ממה שירד אדם. שהמהר"ל לא הזכיר שם כלום מזה לא מיניה ולא מקצתיה].