מדוע התכלת צריכה להיות דומה לים כדי שיזכיר את הרקיע?
שהיה לכאורה צריך לעשותה כצבע הרקיע ותו לא.
מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים וכו'. הא דאוריך כולי האי לומר שהתכלת דומה לים והים דומה לרקיע, [ד]הוה ליה לומר שהתכלת דומה לרקיע, נראה הטעם לפי שאין תכלת דומה לרקיע ממש אלא שעל ידי שהתכלת דומה לים קצת והים דומה לרקיע קצת נראה שהתכלת דומה לרקיע, ויש שפירשו בדרך מדרש כי זה לרמוז על ידי התכלת שדומה לים לזכור ניסים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא על הים, ועל ידי מה שדומה לרקיע לזכור מה שהרכין שבעה רקיעים כשירד לסיני לתת לנו התורה.
מה שנכון נכון כתב:הריטב"א חולין פט, אמה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים וכו'. הא דאוריך כולי האי לומר שהתכלת דומה לים והים דומה לרקיע, [ד]הוה ליה לומר שהתכלת דומה לרקיע, נראה הטעם לפי שאין תכלת דומה לרקיע ממש אלא שעל ידי שהתכלת דומה לים קצת והים דומה לרקיע קצת נראה שהתכלת דומה לרקיע, ויש שפירשו בדרך מדרש כי זה לרמוז על ידי התכלת שדומה לים לזכור ניסים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא על הים, ועל ידי מה שדומה לרקיע לזכור מה שהרכין שבעה רקיעים כשירד לסיני לתת לנו התורה.
וכ"ה בכלי יקר במדבר טו, לח.
[בתקו"ז קכו, ב "תכלת דומה לרקיע". בחיפוש נמצא שעוד (קצרו) וכתבו כך].
מיללער כתב:בבחינת פטפוטיא דאורייתא טבין, אמרתי להוסיף כאן רחשי לבי עפ"י רמז בענינים הנ"ל עפידה"ק של השל"ה ועוד
דענין התכלת דומה לים עפ"י מה שסיפרו חז"ל באותו תלמיד שהציצית סייע לו לכבוש את יצרו שטפחה על פניו - והנה אמרו חז"ל לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר נצחו מוטב לא נצחו יעסוק בתורה וכו' יקרא קרי"ש ויזכיר לו את יום המיתה.
וג' דברים אלה נרמזים בזה שהים הוא ים התלמוד (כמו שכ' השל"ה) דהיינו יעסוק בתורה, ורקיע הוא קריאת שמע (עול מלכות שמים) וכסא הכבוד הוא הזכרת יום המיתה - שנותן דין וחשבון לפני כסא הכבוד - וע"ז אמרו שהתכלת יש לו הכוח ודומה לאלו הג' ענינים שבכחה להכניע את יצה"ר.
והנה כ' בפנים יפות בפרשת השבוע (וישלח) דמלחמת שרו של עשיו עם יעקב היה המלחמה ליעקב להכניע ולהרגיז את יצה"ר - ויאבק עמו עד עלות השחר דהיינו זמן קריאת שמע שבכח קריאת שמע נצחו.
ועפ"י דרכו יש לומר שהשר לחם עם יר"ך יעקב דהיינו בג' הדברים הנרמזים י'ם ר'קיע וכ'סא כנ"ל - ואיתא בספרים דאע"פ שיום המיתה מהני אבל כיון שזה מביא לידי עצבות לכן טוב אם נמצח ע"י תורה וקריאת שמע, וירא כי לא יוכל לו ויגע בכ"ף ירכ"ו רצה לכה"פ שאופן הניצוח יהי' במה שנרמז בהכ"ף של יר"ך דהיינו יום המיתה - אבל יעקב נצחו בעלות השחר שהוא קריאת שמע - ועל כן לא יאכלו בני ישראל גיד הנשה, עשה בזה פועל דמיוני שלא נצרך להרגיז את היצה"ר ע"י כח הזכרת יום המיתה ודו"ק
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 243 אורחים