ר' גרונם יקום פורקן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:שפתיים ישק, משיב דברים נכוחים!
אתה יכול לדמיין מערכת צבאית שמתנהלת ללא משמעת, כאשר אין מחיר להפרת נהלים?
תוך זמן קצר יקומו שם מילציות חמושות, כל אחת עם מדיניות משלה, בהתאם להוראות מועצת הרבנים שלה ולמתפרסם בעיתון המגזרי שלה.
נ.ב. זאת כנראה ההצדקה הטובה ביותר לחוסר ההיתכנות של גיוס חרדים.
ולגוף הטענה: חשוב על בחור ישיבה מצטיין שנזרק מהישיבה כי הוא הפר כללים (נניח, עשה רשיון נהיגה, או השתתף בחתונה של חסידות אסורה).
חשבתי על זה מהרגע הראשון, אבל לענ"ד בגלל זה כתב הרב לוריא מעיקרא את המשפט הבא:
והכי חשוב, מדובר בצבא, שנגד איומי סרבנות וסרבנות ממש, לא הדיח איש, לא איים כמעט בהדחה ואף ערך ’מעגלי שיח’ עם הסרבנים. כולל שוליים של סרבנות בצבא הסדיר.
ואף שיש לפלפל בחילוקים, עדיין, אפשר לסכם הכל יחד ולומר שזו מדינה וצבא ששבויים עמוק בקונספציה ולא מוכנים "לדבר ערבית" עם הערבים הרוצחים ימ"ש, אפילו בצורה הכי עדינה כמו לכרוז ברמקול וכפי שתואר ע"י הרב לוריא.
שלחו חיילים בזמן מלחמה למחוק גרפיטי יהודי בעזה, כן? מחשש ל"רגשותיהם העדינים" של ה"בלתי מעורבים" בעזה, אלה שעד עכשיו רוב מוחלט בהם תומך במעשי ה7 באוקטובר, לפי סקר שנערך.
או כפי שקוראים לזה בשפה מכובסת: כי אנחנו לא כאלה ולא עושים דברים כאלה, אנחנו הצבא הכי מוסרי בעולם. ואנחנו מוכנים למסור את נפש החיילים שלנו על זה. מעניין איך הם היו בוחרים להילחם מול הנאצים.
ולפני הכל: הבעיה מתחילה בגוף הנהלים. אלה שאפשרו את המצב שהגענו אליו היום, והם רבים מלספור, וידועים.
והוכתבו מלמעלה ע"י חונטת השמאל הפרוגרסיבי השולטת במדינה, שהחריבה ומחריבה כאן כל חלקה - ובלבד שהיא בעלת זהות לאומית / יהודית או אופי יהודי.
למעשה הכל נכלל במה שכבר נכתב, ובהפניה שקישרתי לעיל, וכתבתי כעת רק כתגובה לטענה שהועלתה כאן.
וזה בנוסף לעובדה שערבים לא משרתים בצבא, תהיה הטענות שלהם אשר תהיינה, [למה מותר רק להם שתהיינה טענות ולא לחרדים?], אבל זה גם חוקי ולא איבדו בזה שום זכות אזרחית, וגם מובן על ידי כל אלה שתוקפים את החרדים שלא משרתים.
וכמו"כ אי-שירות על רקע מצפוני של שמאלנים.
וזה שכמדומה יש מעט מאד שמאלנים קרביים.
המקרה הנוכחי רק חושף את הנקודה הזו. מה היחס של המדינה והצבא לערבים או לשמאל - ומה היחס של המדינה והצבא לסממנים יהודיים ולאומיים.
כשזה ערבים [כולל כאלה שמחלקים בקלאוות על טבח יהודים, ורוקדים וצוהלים כשיורים רקטות מעזה לישראל] זה בסדר, כשזה שמאל [סרבנות, נזקים פנימיים וחיצוניים למדינה] זה בסדר. הם אזרחים ואין שום טענות והכל טוב. [כולנו ראינו את ההבדל בהנחיות המשטרה לטיפול בהתפרעויות שמאל ובהפגנות ימין, בצורה הכי קיצונית שיכולה להיות]. רק כשזה מגיע לחרדים זה לא בסדר.
גם טענות על סכנה מפגיעה ברגשות דתיים ערבים היא התייפייפות. כשכל הטבח וכל הסיפור שלנו עם הערבים בכל מקום וגם כאן כל כולו מתחיל ונגמר בדת. נקודה. כשבכל רצח יהודי הם צורחים אללה הוא אכבר. אז אם כבר מישהו רוצה לדבר על פגיעה ברגשות דתיים - בבקשה שידבר על הג'יהאד הערבי נגד יהודים.
אז אחרי כל זה - למישהו יכולה עוד להיות טענה מוסרית לחרדי [יהודי נאמן לדתו ולמורשת היהודית] שלא מוכן לשרת בצבא הזה?
כל עוד שזה מתאפשר מבחינה חוקית - הוא יכול להיות הכי רגוע מוסרית בזה שהוא לא שותף למערכת הזו.
[על היחס לחיילים אישית והחילוק שבין השניים כבר דובר לעיל באריכות].