עוד דרך קצת יותר מתון.
איתא במדרש:
מעשה באדם אחד שהיה הולך בשדה, ובידו כד של חלב. פגע בנחש, שהיה צועק מרוב צמא. אמר לו הנחש, תן לי החלב, ואראך ממון שתתעשר. נתן לו ושתה, הראהו אבן גדולה, ואמר לו, תחת האבן הזאת הממון, לקחו והביאו לביתו. מה עשה אותו הנחש, קפץ ונשתלשל סביב צוארו. אמר לו, מה האי. אמר לו, ממית אני אותך, שלקחת את כל ממוני. אמר לו, בא עמי לבי״ד של שלמה. אמר לו המלך לנחש, מה תבקש. אמר לו, אני רוצה להורגו, שהרי כתיב , וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אמר לו , רד מעל צוארו... שאתה מוחזק בו יותר ממנו. אמר לו המלך לאיש, ולך צוה הקב״ה, הוּא יְשׁוּפְך רֹאש. מיד, קפץ ורצץ מוחו. מכאן אמרו רז״ל, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו״
והנה מי גרמו לכל זה, שהיה הולך בשדה יחידי, בלי עדים שהנחש כבר נתן לו הממון.
ולזה שאל למה היה היהודים שמחים בראותם כל מה שנתן לו המלך אחשוורש, הרי הנחש הזה יאמר למחר שמרדכי גנבם ממנו, וישתלשל (חבל) על צוארו?
לזה אמר 'ראו יחד' - שבנ"י ראו ביחד עם מרדכי ואחשוורש, נתינת הדברים האלו.