אגב - הראני חכם אחד דוגמא מעניינת מסוג זה של צנזור:
איתא בפסקי תוספות למס' קידושין פ"א אות ס"ה:
זקן ורשע הים מצוה להכותו ולקללו
תיבת "הים" אין לה ביאור.
בדפוסים הישנים כתוב סתם:
זקן ורשע מצוה להכותו ולקללו
באחד מן הדפוסים האחרונים שלפני דפוס וילנא (או אולי וילנא דפו"ר?) הוסיפו מפני הצנוזרה (כנראה) "היה" מצוה וכו'. אך הה"א השנייה מטושטשת ודומה למ"ם סתומה, ובדפוסי וילנא המצויים כבר נדפס "הים".
(ולא הרגישו בדבר זה בדפוס עוז והדר. אבל בדפוס וגשל החדש מחקו ההוספה הזרה כליל בלי להזכירו כלל.)