ידידיה כתב:לכשלעצמי אני תמה על התוי"ט למה הוצרך לזה, שבעקבות שאלתך המעניינת יצאתי לחפש תשובה, וטרם שמצאתי לתוי"ט ראיתי הגמרא דלהלן: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד א
היינו דקאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה.
והיה נ"ל פשוט שמלשון "היינו דקאמר" יוצא כדברי רש"י, שהרי היכן קאמר כן? במשנה בברכות לגבי יציאת מצרים, ומשמע שהכל היה מיד אחר הנס.
ישבב הסופר כתב:אולי אפשר לדרך זו:
"אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יצ"מ בלילות". ע"כ דברי ראב"ע.
וממשיך המשנה ואומר, "עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור וכו' ",
היינו, שראב"ע הכריז שמעולם רצה להתקין שיהיו מזכירים יצ"מ בלילות, ולא עלתה בידו. ובאותו מעמד נעמד בן זומא ודרשו מ'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" וקבלו דבריו והתקינו כן. ומסתבר שראב"ע ביקש להתקין דבר זה כשעלה לנשיאות, בו ביום כשהוסיפו ספסלים בביהמ"ד ודברים הרבה תיקנו באותו יום.
וזה מסביר את ההקדמה "הרי אני כבן שבעים שנה", היינו שהיום אני נשיא, וברצוני לתקן דבר זה, ואין חברי מקבלין דברי.
בעלזער כתב:עוד יש לעיין במה שאמרו בגמ' שם וכי מזכירין יצי"מ לימות המשיח, משמע לבן זומא מצוה זו תיבטל לגמרי לימות המשיח, וקשה ממש"כ הרמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ח שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלין לעולם, עכ"ל. והראב"ד השיג עליו, דלא יבטל דבר מכל הספרים ע"ש ומבואר דבמצות של תורה לית מאן דפליג ולכו"ע לא יבטלו לעתיד לבוא, וא"כ איך אמרו דלבן זומא מצוה זו תיבטל לימות המשיח. וצ"ב.
יוסףלוי כתב:ידידיה כתב:לכשלעצמי אני תמה על התוי"ט למה הוצרך לזה, שבעקבות שאלתך המעניינת יצאתי לחפש תשובה, וטרם שמצאתי לתוי"ט ראיתי הגמרא דלהלן: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד א
היינו דקאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה.
והיה נ"ל פשוט שמלשון "היינו דקאמר" יוצא כדברי רש"י, שהרי היכן קאמר כן? במשנה בברכות לגבי יציאת מצרים, ומשמע שהכל היה מיד אחר הנס.
ידידיה, אני חוזר על תמיהתי מנין לך שהיום בו הכריז "הרי אני כבן שבעים שנה" וכו' היה באמת באותו היום שנתמנה לנשיאות?
אם יש עמך להליץ בעד תשובתך, בכבוד.
[/b]
בעלזער כתב:והוא נכון בעז"ה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים