בהרבה בתי כנסת נוהגים לעשות קידוש קטן בכל שבת בבוקר [ובפרט בימי הקיץ החמים כאשר יש מתפללים שרוצים לשתות משהו לפני הליכתם הביתה], ופשיטא שכאשר יש איזו שמחה מוסיפים בכמות ובאיכות.
כמובן עיקר הקידוש הוא ביין, ובדרך כלל מצוי (בפרט בבתי כנסת שאין בהם קהל גדול) שנשאר בקבוק יין פתוח משבת לחברתה.
דא עקא, שלא כל המתפללים מודעים לכך שהרבה פעמים קורה שעובדי הנקיון בבית הכנסת (במהלך השבוע) אינם יהודים, ובעת עבודתם הם חופשיים לגעת בכל אשר במקרר וכו', ולכאורה הדבר בעייתי מאוד.
רבים סומכים על הכיתוב "מבושל ע"י פיסטור" שעל רוב בקבוקי היין. אולם כידוע רבים מהפוסקים מפקפקים בהיתר זה, וגם אם במחלל שבת וכיו"ב נקל, הרי כשמדובר בגוי ממש מסתבר יותר להחמיר.
זאת ועוד, שלאחרונה רבו בקבוקי יין 'יוקרתיים' שמחירם יקר יותר, ומי שמכבד את עצמו מביא דוקא בקבוקי יין כאלו... ועל רובם של בקבוקי יין אלו כתוב במפורש "לא מבושל"!
באופן אישי, מאז שהבחנתי בדבר אני נוהג בל"נ שלא לטעום בבית הכנסת מיין הקידוש כלל (ואח"כ עושה קידוש בבית), אא"כ אני רואה בקבוק חתום וסגור שפתחו אותו ברגע זה.
אשמח לכל תוספת מידע בענין זה.