הוה אמינא כתב: ויובהר להסיר אי הבנה, שרגע הסיטומתא הוא ההוראה לאשראי. ולא קבלת הכסף בפועל בבנק.
הוה אמינא כתב:על זו השאלה לא נתתי דעתי כשכתבתי.
והנראה, שאם זה לא דבר המקובל בשוק, אי"ז סיטומתא.
ואם זה עיסקה במטלטלין, אז גם אם נגדיר התשלום ככסף - אין הכסף קונה מטלטלין [מלבד בכמה מקרים יוצאי דופן, וכדלקמן]
והקנין יחול כשיגיעו המוצרים ליעד, בקנין חצר.
אם לא יהיה הגבהה או משיכה קודם [משיכה לא ברשות המוכר כמובן].
.
אמר אברהם כתב:הוה אמינא כתב:על זו השאלה לא נתתי דעתי כשכתבתי.
והנראה, שאם זה לא דבר המקובל בשוק, אי"ז סיטומתא.
ואם זה עיסקה במטלטלין, אז גם אם נגדיר התשלום ככסף - אין הכסף קונה מטלטלין [מלבד בכמה מקרים יוצאי דופן, וכדלקמן]
והקנין יחול כשיגיעו המוצרים ליעד, בקנין חצר.
אם לא יהיה הגבהה או משיכה קודם [משיכה לא ברשות המוכר כמובן].
.
כמדומה שמקובל שכסף/תשלומים נחשב לקנין סטימותא עכ"פ בגוים וכדברי הרמב"ן בשתו', וע"ז יצאנו לדון האם שייך שהמוכר יעשה הקנין ע"פ אישור הלוקח מלפני זמן, בעוד שבשעת מעשה הלוקח אינו מודע לכך.
הוה אמינא כתב: איך שיהיה, לפי מה שתיארת שהמקרה הזה הוא לא המקובל בין הסוחרים בשוק, אלא שיש כאן עכ"פ כסף, סיטומתא אין כאן.
הוה אמינא כתב: אבל לעצם החקירה של כ"ת אם יחול קנין לאחר זמן בלי ידיעת הקונה, הרי יש להביא סימוכין מקנין לאחר ל' שיש דין שיהיה לאחר ל' בעין או עומדת באגם דאל"ה כלתה קניינו, אבסל אין דין שיהיו הקונה והמוכר ערים ולא ישנים. ומספיק הרצון הראשוני. אף שבלאחר ל' [בלי "מעכשיו"] כל הקנין מתחיל ונגמר לאחר ל'.
אמר אברהם כתב:האם שייך שהמוכר יעשה הקנין ע"פ אישור הלוקח מלפני זמן, בעוד שבשעת מעשה הלוקח אינו מודע לכך.
עזריאל ברגר כתב:אמר אברהם כתב:האם שייך שהמוכר יעשה הקנין ע"פ אישור הלוקח מלפני זמן, בעוד שבשעת מעשה הלוקח אינו מודע לכך.
כן.
זה מה שנקרא "לך משוך/חזק וקני".
אמר אברהם כתב:
לא מקובל בשוק שהוראה לקחת תשלום לאחר זמן כבר נחשב לקנין, אבל אכן מקובל בשוק שהתשלומים עצמם הרי הוא קנין,
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 541 אורחים