אדרבה
זה שטל נמנה כמשקה נפרד ממים לענין שבעת המשקים
זה בדיוק ראיה לכך שטל אינו מים(ואולי הן הן דברי מר).
סגי נהור כתב:ויש לדון אם עיבוי של אדי מים מהאוויר (כגון במזגנים המנטפים...) דינו כמים או כטל.
דרומי כתב:התפלה נחשבת כהיסח הדעת
דרומי כתב:מעט מן המעט
כדכד כתב:האם מישהו מכיר מנהג שלא להפסיק לעולה הראשון לתורה בשבת או לשלישי בבו"ה ב"ימי בכורי ענבים" אלא קודם לכן?
ראיתי בשלחן הטהור לאדמו"ר מקאמארנא שכתב שצריך לסיים מקודם אבל לא כתב היכן.
מנגד, ראיתי מנהגים שונים להפסיק אח"כ
עזריאל ברגר כתב:סגי נהור כתב:ויש לדון אם עיבוי של אדי מים מהאוויר (כגון במזגנים המנטפים...) דינו כמים או כטל.
אם יש איזושהי נפקא מינה הלכתית ביניהם.
דרומי כתב:בעמידה דוקא?
איתן נוי כתב:האם יש דרך לדעת לאיזה כיוון צריך להתפלל? כגון באולמות,טיולים וכדו'?
איתן נוי כתב:מה הגדר כדי שיהיה מותר למכור יותר משתות?
המקרה הספציפי: ילד בת"ת מוכר ממתקים יותר משישית ממה שקנה.
דרומי כתב:האם יש איזה קפידא בעת שמנחמים אבל (ל"ע) לומר את הנוסח של "המקום ינחם כו'" בעמידה דוקא?
לפני יציאתי נחמתי את האבלים בישיבה ולא בעמידה כפי שנהוג בעולם ואמרתי לראש הישיבה שהרבי היה נוהג לנחם אבלים בישיבה. תחילה סברו שהרבי עשה זאת מפני האבלים שלא יחושו אי נעימות שהרבי עומד והם יושבים בפניו אבל לאחר זמן נתברר כי מדברי הרמב"ם משמע שיש לנחם מיושב ולא מעומד.
שמחתי לשמוע מפי האבלים בני האדמו"ר שהגיבו לי על כך כי אביהם היה נוהג גם כן לנחם מיושב.
כדכד כתב:נשאלתי בשבת אם מותר לשטוף ענבים לאכילה בתוך כלי שלהם שיש בו חורים והמים והפסולת יוצאים דרך החורים.
לא הבנתי מה יכול להיות בעיתי בזה אבל אחי שישב לצידי טען שזה בורר מדאורייתא מכיוון שהפסולת מופרדת בכלי.
האומנם?
אליהו בעסער כתב:נ''ל שמותר כמו שמותר לברור מים בכלי כיון שראויים לשתי' וכו' ואין איסור בורר במה שעוברים הלכלולך שבמסננת
מן הדרום כתב:אחרי החופה גילו שהעדים קרובים
ועשו קידושין שוב
האם קריטי שהחתן יעשה קנין בטבעת מחדש
או שמא ברור שהיא לא נקנתה לכלה
שכן היה זה מעין מקח טעות
עזריאל ברגר כתב:אליהו בעסער כתב:נ''ל שמותר כמו שמותר לברור מים בכלי כיון שראויים לשתי' וכו' ואין איסור בורר במה שעוברים הלכלולך שבמסננת
חוששני שלא עיינת בסוגיית שטיפת פירות בשבת.
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:נשאלתי בשבת אם מותר לשטוף ענבים לאכילה בתוך כלי שלהם שיש בו חורים והמים והפסולת יוצאים דרך החורים.
לא הבנתי מה יכול להיות בעיתי בזה אבל אחי שישב לצידי טען שזה בורר מדאורייתא מכיוון שהפסולת מופרדת בכלי.
האומנם?
אולי לא דאורייתא אלא דרבנן - כבורר בקנון ובתמחוי.
אבל יש כאן ברירה בכלי!
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:נשאלתי בשבת אם מותר לשטוף ענבים לאכילה בתוך כלי שלהם שיש בו חורים והמים והפסולת יוצאים דרך החורים.
לא הבנתי מה יכול להיות בעיתי בזה אבל אחי שישב לצידי טען שזה בורר מדאורייתא מכיוון שהפסולת מופרדת בכלי.
האומנם?
אולי לא דאורייתא אלא דרבנן - כבורר בקנון ובתמחוי.
אבל יש כאן ברירה בכלי!
הכלי אינו כלי מיועד לברירה אפילו כקנון ותמחוי
זה כלי שמיועד להחזקת ענבים וצ"ע אם זה נחשב כלי.
כמו"כג צ"ע אם שטיפת ענבים נחשבת ברירת פסולת וכמ"ש הרב אליהו בעסער
איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
הוה אמינא כתב:תלוי בסוגיית מקדש אחותו אי מעות מתנה או מעות חוזרות.
איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:אליהו בעסער כתב:נ''ל שמותר כמו שמותר לברור מים בכלי כיון שראויים לשתי' וכו' ואין איסור בורר במה שעוברים הלכלולך שבמסננת
חוששני שלא עיינת בסוגיית שטיפת פירות בשבת.
אני חושב שאין מקום לתגובות כמו "חוששני שלא עיינת"
אם מר יחושב שאינו צודק יסביר למה מהלכות שטיפת פירות בבסת עולה שאין זה דומה לסינון מים בכלי.
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:נשאלתי בשבת אם מותר לשטוף ענבים לאכילה בתוך כלי שלהם שיש בו חורים והמים והפסולת יוצאים דרך החורים.
לא הבנתי מה יכול להיות בעיתי בזה אבל אחי שישב לצידי טען שזה בורר מדאורייתא מכיוון שהפסולת מופרדת בכלי.
האומנם?
אולי לא דאורייתא אלא דרבנן - כבורר בקנון ובתמחוי.
אבל יש כאן ברירה בכלי!
הכלי אינו כלי מיועד לברירה אפילו כקנון ותמחוי
זה כלי שמיועד להחזקת ענבים וצ"ע אם זה נחשב כלי.
עזריאל ברגר כתב:בספר שבת כהלכה הנ"ל שמסתמא הרחיב בזה כיד ה' הטובה עליו.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
רבים נוהגים להתפלל בשבת שלפני היארצייט את תפילת מוסף. אז מסתמא יש בה מעלה על שחרית.
ומאידך - שחרית היא "תדיר" לעומת מוסף, וגם יש בה מעלה של "זריזין מקדימין".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 533 אורחים