נערי האוצר כתב:אולם, כבר העירו האחרונים, ובראשם המשנה ברורה (שם ס”ק יא) והשולחן ערוך הרב (שם סע’ ה), כי במקום הצורך או בשעת הדחק יש להקל בדבר. ועל כן, אם יש סיבה מוצדקת לארגון התפילה בחוץ, כגון מגפה המשתוללת בארץ או חוסר במקומות תפילה ראויים, יתכן שיש מקום להתיר.
לאור כל זאת, נראה לומר כי אף שלכתחילה ראוי להימנע מארגון תפילה תחת כיפת השמים ביום הכיפורים בעיר תל אביב, מכל מקום בשעת הדחק ובמקום צורך גדול יש מקום להקל, ובלבד שישתדלו ככל האפשר ליצור מחיצות או גדרות סביב מקום התפילה, כדי ליצור אווירה של מקום קבוע ומכובד לתפילה.
נערי האוצר כתב:בבואנו לדון בעניין זה, עלינו לשקול את דברי חז”ל והפוסקים לדורותיהם, ולהעמיק בשורשי הדין.
נערי האוצר כתב:שאלה נכבדה זו העומדת לפנינו, אשר עניינה בדבר השתתפות באירועי תפילה ושירה מעורבים בכיכר ציבורית, דורשת עיון מעמיק ושיקול דעת רחב.
זאב ערבות כתב:נערי האוצר כתב:
לכאורה שעת הדחק זה למשל מקרה שאתה נמצא בדרך בין עירונית והגיע הזמן האחרון לתפילת מנחה ואין שום מקום עם גג בסביבה, אפילו לא עץ עם נוף, או שיש קהל של מאה אלף איש שלא נכנסים לשום מבנה סגור (כמו בכותל, ששם כמדומני יש סיבות נוספות שמותר).
בעל התפארת כתב:ב.
בזמנו היתה מזימה לפתוח את הקניון בתחנה המרכזית ברחובות בשבת, והרב שמחה זצ"ל ארגן תפילת קבלת שבת בפתח הקניון, יתכן שסבר שזה צורך המצדיק ומתיר תפילה בחוץ, או אולי שמשום שהמקום שבו התפללו תחום למדי במחיצות אין התפילה במקום מוגדרת כתפילה בשטח פתוח.
גביר כתב:בעל התפארת כתב:ב.
בזמנו היתה מזימה לפתוח את הקניון בתחנה המרכזית ברחובות בשבת, והרב שמחה זצ"ל ארגן תפילת קבלת שבת בפתח הקניון, יתכן שסבר שזה צורך המצדיק ומתיר תפילה בחוץ, או אולי שמשום שהמקום שבו התפללו תחום למדי במחיצות אין התפילה במקום מוגדרת כתפילה בשטח פתוח.
אולי קבלת שבת אינו בגדר תפילה
דרומי כתב:פשיטא ופשיטא. וכל האשכול הזה הוא הזוי.
התמים כתב:זאב ערבות כתב:דרומי כתב:פשיטא ופשיטא. וכל האשכול הזה הוא הזוי.
מה בדיוק הזוי? לצעוק יחי לא הזוי?
אד הומינם ברמה הנמוכה ביותר הרב זאב
מה לך ולשטות זו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 96 אורחים