הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוגוסט 19, 2024 5:56 pm
ברשותך אסביר דבריי:
הסתר פנים היא הנהגה. היא מפורשת בתורה. בתורה כתוב שהיא באה בגלל עבירות / כחלק מהעונש על עבירות. אבל זה כבר לא נוגע לענייננו. מה שאומר אותו גדול, וחושבני שאין חולק על זה, שבשואה היתה הנהגה של הסתר פנים. לא משנה מדוע היתה הנהגה זו [או מדוע היתה השואה], ולא משנה מה סדר השלבים [אם היה] שהביא אליה. אבל היא היתה. וזה העיקר. על זה אין חולק, זה תיאור מצב. וחלק זה פשיטא שאין בו כל חידוש ולא אותו בא אותו גדול לחדש.
מה שמחדש אותו גדול, שעצם ההנהגה הזו, שעניינה ריחוק, היא בעצמה גורמת לאיבוד אמונה אצל מי שגורמת. כי זו מהות ההנהגה הזו: הנהגת ריחוק בין הקב"ה לאדם/לישראל, ממילא אור האמונה פחות זורח בלבבות בגילוי [או בכל נוסח אחר שנבחר לתאר/לנתח זאת, ואפשר בכמה]. (עוד אוסיף: זה אפילו לא מידה כנגד מידה, ואפילו לא תוצאה, אלא היינו הך. זה אותו הדבר. ועכ"פ גם בלי חידוד זה, הוא אומר שזה נובע ישירות מזה: עצם המציאות של הנהגת הסתר פנים תוצאתו הישירה אצל האדם איבוד אמונה).
ולאפוקי מה שרגילים לחשוב שאובדן האמונה היה בעקבות האסונות, כלומר שלב ב', תוצאה מהאסונות, מסקנה מהמאורעות האומרת שאם כך וכך אירע לעם ישראל [אין זה רק הסתר פנים אלא ש]אין השגחה, או כל נוסח אחר של איבוד האמונה.
כלומר: רגילים לחשוב שבשואה היה הסתר פנים, ובזה נגמר חלקו של הסתר הפנים עצמו: אסונות השואה [ושוב: לא משנה מה קדם למה, הסתר הפנים או אסונות השואה, ולמה היו]. איך אנשים הגיבו להסתר פנים הזה / לאסונות האלה? יש כאלו שאיבדו אמונתם. זו היתה תגובה לאסונות השואה, תגובה להסתר הפנים. כך רגילים להבין.
והוא אומר אחרת: שעצם הסתר הפנים גורם לאיבוד אמונה. כסיבה ישירה. [כי שניהם אותו הנושא כנ"ל: קרבה/קשר בין הקב"ה לאדם, ושניהם בכיוון הפוך זה לזה].
ע"כ חידושו, וזה מה שחידש.
האם החידוש הזה נכון זו כבר שאלה אחרת לגמרי. [משתי פנים: א. האם כך משמע בתורה היכן שמוזכרת הנהגה זו. ב. יש לדקדק בעצם ההגדרה/הנושא ולראות האם באמת יש חילוק בין הגדרה זו לבין האמירה שאיבוד האמונה הוא תגובה להנהגת הסתר הפנים. כי יתכן מאד שהיינו הך, כל אחד ברובד אחר של המציאות/האדם, זה פנימי וזה חיצוני. בפנימי השפעה ישירה, בחיצוני מסקנה שכלית/רגשית/נפשית וכיו"ב. כך הרי נראית כל מציאות העולם והאדם, וכך הוא תמיד. זה באמת יסוד גדול, ואי אפשר להרחיב יותר כעת. ועכ"פ גם אם היינו הך, ייש"כ לאותו גדול שחידד נקודה זו, שעכ"פ בפנימיות העניין מדובר בסיבה ישירה, ולא עקיפה, ורק כלפי חוץ היא מתבטאת ונראית כתגובה של האדם, שלב ב' כנ"ל. ג. החשבון אינו מוכרח. הסתר פנים גם הוא הנהגה חיצונית, ולא פנימית, כמובן. ושמה מעיד עליה: "הסתר", "פנים". ולא אמור לפגוע באמונה הפנימית. אולי אף אמור להגביר אותה, כאשר כל החיצוניות לא תומכת באמונה נשארת רק האמונה הפנימית והיא "נלחמת על חייה". אז באותה מידה שבמצב של הסתר פנים העולם לא מראה את בוראו והשגחתו, כך האמונה בשעה זו לא נובעת מהעולם ומאורעותיו, אבל כל זה לא אמור לגעת לנקודה הפנימית, לעצם החיבור בין הקב"ה לישראל, שנמצא לפנים וקודם לכל התרחשות/שיקול/מסקנה חיצונית שהיא. והרי עליך הורגנו כל היום. ובכלל, פוק חזי כמה נשארו באמונתם, ואף התחזקו בה, וכמדומה שמי שאיבד אמונתו בשואה בגלל השואה בטל במיעוטו. ואם כוונת אותו גדול להסביר מה אירע אצל אותו מיעוט, שהם כאלה שאצלם נשענה האמונה מעיקרא על הנראה בעולם, א"כ שוב לא חידש דבר, שכן אלה אכן יאבדו אמונתם משום שהעולם מראה להם אחרת באותה תקופה, גם לולא היסוד החדש שהסתר הפנים גורם לאיבוד אמונה].