מנהג התקיעות באלול - מתי החל?

[אברהם]

כמה שאלות בור לחכמים דכאן, ושכמ"ה.

א. מהו האזכור הראשון לקיום תקנת החכמים המוזכרת בפרקי דר"א לתקוע בר"ח אלול או בכל חודש אלול.

ב. האם הספרדים ג"כ תוקעים באלול. (והתימנים שתוקעים בסוף הסליחות, האם זהו משום הפרקי דר"א או מצורת הסליחות כעין תקיעות בעת צרה)

ג. האם יש הסובר שכבר בזמן הגמרא נהגו לתקוע בחודש אלול.

סליחה על הטירחה.

[יאיר]

אצל חלק מהספרדים נהוג לתקוע במהלך אמירת שלוש עשרה מידות שבסליחות ו/או במהלך הקדיש שבסוף הסליחות, אולם במספר קהילות ספרדיות לא נהוג כלל לתקוע בשופר במהלך חודש אלול.
(ויקי')

[מורה צדק]

נזכר ברא"ש ר"ה פ"ד סי' יד.

יש מן הספרדים שנוהגים לתקוע בזמן הסליחות בשעת אמירת י"ג מידות ובקדיש, כנזכר בכתר שם טוב ח"ו עמ' 11 ומנהג אר"ץ שלא היו תוקעים כלל (דרך אר"ץ עמ' קיא), אף בסליחות.

[חכם באשי]

ידועים לי שני מחברים שהאריכו בדברי מנהג זה, אלא שספריהם אינם באוצר.
הרב י' גולדהבר, מנהגי הקהילות, א, ירושלים תשסה, עמ' ה-ז;
הרב ג' אברלנדר, מנהג אבותינו בידינו, א, מונסי תשסו, עמ' ג-כב.
(אלא שהגירסה הראשונה של מאמרו של אברלנדר התפרסמה, כנראה, בכתה"ע שבעריכתו - 'אור ישראל' [מאנסי], ושמא תוכל למצוא שם את המאמר)

[איש_ספר]

הגאון המיוחד רבי יעקב שור מקיטוב נשאל למה אין מברכים על מנהג זה, ובתשובתו כנראה נגע בשורשי המנהג.
עיין דברי יעקב מהדו"ת סי' יא. מקור התשובה (אע"פ שלא צוין שם) הוא בקובץ שערי תורה הורשאי (ח"ח סי' נה) ושם ישנם קטעים נוספים שמשום מה נשמטו בדבר"י.

[מורה צדק]

הגאון המיוחד רבי יעקב שור מקיטוב נשאל למה אין מברכים על מנהג זה, ובתשובתו כנראה נגע בשורשי המנהג.
עיין דברי יעקב מהדו"ת סי' יא. מקור התשובה (אע"פ שלא צוין שם) הוא בקובץ שערי תורה הורשאי (ח"ח סי' נה) ושם ישנם קטעים נוספים שמשום מה נשמטו בדבר"י.

מה ההדגש בזה?

[חכם באשי]

אם היית מכיר את ספריו לא היית שואל.

[מורה צדק]

אם היית מכיר את ספריו לא היית שואל.

לצערי עדיין אני לא מכיר, והמקום היחיד שפגשתי פה לעת עתה זה לגבי ברכה על תקיעת שופר, שראיתי שהביאוהו בספרי האחרונים.
כעת שאתם אומרים זאת אראה בספריו.

[מחכה לו]

במקור הקדום של המנהג וכמו הנוסח של פרקי דרבי אליעזר פרק מו כי אין תוקעים אלא בראש חודש אלול, לאחר מכן הורחב המנהג לתקוע בכל חודש אלול, ומנהג זה לא היה אלא באשכנז בלבד, ויש להעיר כי בלשון הטור אף נראה כי בפרקי דרבי אליעזר עצמו כתוב כן, אולם בנוסח שלפנינו לא נמצא כן, על כל פנים יש להעיר כי על אף שהבית יוסף מביא את הפרקי דרבי אליעזר ועוסק בדבריו לא פסק דבר זה בספרו שולחן ערוך ועל כן הספרדים אינם נוהגים לתקוע בשופר בכל החודש ואפילו לא ביום הראשון, ויש להבין באמת מפני מה לא פסק הבית יוסף על כל פנים כמו הפרקי דרבי אליעזר ביחס ליום הראשון.

[איש פלוני]

מתוך פיוט ריש ירחים לרבי פנחס הכהן (פייטן ארץ ישראלי בסביבות המאה שמינית):

אלול כל שלושים ביבוב יגילון
...
אלול תסכית שופרותי להביאי למקדשי

לא בדקתי במהדורות מרת אליצור איך היא בארה.

[גביר]

ישנו גם מנהג סידור רומי לתקוע רק בראש חודש כפי שעולה מפרד"א וכמבואר בשיבולי הלקט.

[מוטוש]

ישנו גם מנהג סידור רומי לתקוע רק בראש חודש כפי שועלה מפרד"א.

אז איך הם מפרשים את המילים תקעו בחודש שופר?!

[גביר]

כנראה 'חודש' במובן של 'ראש חודש' כמו 'מחר חודש'

הפניות ודיון קצר בנושא יש גם במהדורה החדשה של סידור בני רומי [סרמונטה-פיאטלי, ירושלים, סיון תשפ"ד, בסוף תפילת שחרית].

[יושב_ודורש]

כנראה 'חודש' במובן של 'ראש חודש' כמו 'מחר חודש'

הפניות ודיון קצר בנושא יש גם במהדורה החדשה של סידור בני רומי [סרמונטה-פיאטלי, ירושלים, סיון תשפ"ד, בסוף תפילת שחרית].

סידור כמנהג בני רומא - תקיעות בר״ח אלול.pdf

(174.03 KiB) הורד 28 פעמים

[כמהים_]

מתוך פיוט ריש ירחים לרבי פנחס הכהן (פייטן ארץ ישראלי בסביבות המאה שמינית):

אלול כל שלושים ביבוב יגילון
...
אלול תסכית שופרותי להביאי למקדשי

לא בדקתי במהדורות מרת אליצור איך היא בארה.

במבוא שם היא מביאה עוד פיוטים מאותה תקופה (פחות או יותר) המזכירים תקיעת שופר בחדש אלול.

[איש_ספר]

(וכבר ראיתי בקובץ באחד שהאריכו בשאלה למה הביאה הגמ' בדיונה על בל תוסיף שלא בשעת מצוה, סוכה בשמנ"ע בחו"ל ולא הזכירה תקיעת שופר בחודש אלול...).

[מה שנכון נכון]

חמדת שלמה או''ח כד.PNG (131.23 KiB) נצפה 280 פעמים