ליתר דיוק: "דבר זה חידוש בעיני וכדומני שאין נוהגין כן".יבנה כתב:ר' ואזנר כתב שלא לומרו
יבנה כתב:https://din.org.il/2016/08/09/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91/
ר' ואזנר כתב שלא לומרו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
יאיר1 כתב:יבנה כתב:https://din.org.il/2016/08/09/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91/
ר' ואזנר כתב שלא לומרו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
תודה רבה.
באתר דין מציין לסידור בעל התניא.
אגב, מי עומד מאחורי אתר דין?
ומי שיש לו בקלות להעלות את העמוד הרלוונטי בסידור בעל התניא - יבורך
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יאיר1 כתב:יבנה כתב:https://din.org.il/2016/08/09/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91/
ר' ואזנר כתב שלא לומרו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
תודה רבה.
באתר דין מציין לסידור בעל התניא.
אגב, מי עומד מאחורי אתר דין?
ומי שיש לו בקלות להעלות את העמוד הרלוונטי בסידור בעל התניא - יבורך
מאחורי אתר דין עומד הרב פליישמן שליט"א.
גל של אגוזים כתב:כמדומני השל"ה הק' כותב שזה מנהג ע"ה לברך הוריו לאחר פטירתו, אך פעם ראיתי מכתב מהאדמו"ר מהרי"י מליובאוויטש זצ"ל שכ' שהמנהג לאומרו גם אח"כ.
בחפשי כותב כתב:גל של אגוזים כתב:כמדומני השל"ה הק' כותב שזה מנהג ע"ה לברך הוריו לאחר פטירתו, אך פעם ראיתי מכתב מהאדמו"ר מהרי"י מליובאוויטש זצ"ל שכ' שהמנהג לאומרו גם אח"כ.
אין זה מספר של"ה הק', רק מספר 'קיצור של"ה' (ענין ברכת המזון), וידוע שהמחבר הוסיף הרבה מדיליה. אמנם הוא ג"כ מקור חשוב [חיברו הגאון מוהר"ר יחיאל מיכל הלוי עפשטיין זצ"ל, י"א שהיה אבדק"ק בריסק. נדפס בפיורדא שנת תמ"ג].
וע"ד מנהג חב"ד לאומרו, כן מובא בספר 'מנהגים חב"ד' (עמ' 22). ועיין בספר 'חקרי מנהגים' (עמ' קי) שכתב דהיינו טעמא דברכת המזון והיינו טעמא דאמירת "טאטע איך וועל ביי דיר פרעגן פיר קשיות", שאומרים בליל פסח קודם אמירת מה נשתנה, והביא שם מה שכתב האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זצ"ל שמנהג בית הרב לומר זה גם מי שאין לו אב, מפני מכבדו בחייו מכבדו במותו, וכנפסק הדין בשו"ע (יו"ד סימן רמ סעיף ט).
בחפשי כותב כתב:גל של אגוזים כתב:כמדומני השל"ה הק' כותב שזה מנהג ע"ה לברך הוריו לאחר פטירתו, אך פעם ראיתי מכתב מהאדמו"ר מהרי"י מליובאוויטש זצ"ל שכ' שהמנהג לאומרו גם אח"כ.
אין זה מספר של"ה הק', רק מספר 'קיצור של"ה' (ענין ברכת המזון), וידוע שהמחבר הוסיף הרבה מדיליה. אמנם הוא ג"כ מקור חשוב [חיברו הגאון מוהר"ר יחיאל מיכל הלוי עפשטיין זצ"ל, י"א שהיה אבדק"ק בריסק. נדפס בפיורדא שנת תמ"ג].
וע"ד מנהג חב"ד לאומרו, כן מובא בספר 'מנהגים חב"ד' (עמ' 22). ועיין בספר 'חקרי מנהגים' (עמ' קי) שכתב דהיינו טעמא דברכת המזון והיינו טעמא דאמירת "טאטע איך וועל ביי דיר פרעגן פיר קשיות", שאומרים בליל פסח קודם אמירת מה נשתנה, והביא שם מה שכתב האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זצ"ל שמנהג בית הרב לומר זה גם מי שאין לו אב, מפני מכבדו בחייו מכבדו במותו, וכנפסק הדין בשו"ע (יו"ד סימן רמ סעיף ט).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 221 אורחים