כמהים_ כתב:בדרך כלל, הפרושים בא"י נהגו כהגר"א כאשר דעתו הייתה דומה או זהה עם מה שממילא היה נהוג בא"י בידי הספרדים או החסידים (מוריד הטל, אי אמירת ברוך ה' לעולם, ברכת כהנים בכל יום, ביטול שאותך לבדך ועושה השלום).
כמהים_ כתב:תודה על ההבהרה.
לצערי, איני מכיר מי שעסק בכך. התחושה האישית שלי תמיד היתה שמדובר במשהו מקרי למדי. נדמה לי שנכון גם להגדיר קבוצת ביניים בין 2 ל-3, ולראות אילו ממנהגי הפרושים ותלמידי הגר"א התקבלו במה שמכונה "מנהג הישיבות", ולאו דוקא במנהג האשכנזי הכללי בא"י (נדמה לי שכך הוא לגבי אי-אמירת ושמרו בליל שבת, למשל).
מטה עז כתב:
רבי שריה דבליצקי זצ"ל מתיחס לכך בכמה מקומות.
אכשר דרא כתב:חוקר התפילה המהולל דניאל גולדשמידט, בספרו מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 420, טעה טעות מצחיקה כאשר ייחס לגר"א דברים מוזרים. בדיונו אודות מנהגים עצמאיים של רס"ג הוא מביא את הגר"א כדוגמא: "אינני חושב שדיון זה מוטעה, בפרט בהתחשב בפוסק מאוחר מאוד, עצמאי גם הוא כמוהו, שבנה את נוסח תפילתו לפי עקרונות דומים: הגר"א. אין ספק שיצא הוא ממנהג אשכנז של תקופתו, היינו של ימינו אנו. ובכל זאת הרכיב כמה עניינים מיוחדים לתלמידיו שעלו ארצה. לדוגמא: הוא מכניס אמירת י"ג מידות בשני וחמישי מנוסח ספרד; [...]הוא תופס בנוסח הארוך של 'יחדשהו הקב"ה' בשביל האשכנזים שבארץ ישראל כמו שהוא נהוג בנוסח ספרד וכו' [...]. עובדות אלו, הידועות לנו יותר, מאחר שהנהגותיו נתקבלו דוקא בחוגי האשכנזים שבארץ ישראל, מוכיחות שהפוסק עומד ברשות עצמו ואינו משתעבד למנהג המקובל בתקופתו".
אין ספק שטעות זו, כביכול הגר"א הוא שהנהיג את אמירת י"ג מידות בכל שני וחמישי, נבעה מתוך הסתמכות על נתון מבלי לבחון את שאר הנתונים ואת השתלשלות הנתון ההוא.
מעיינות תורה כתב:שמעתי שיש חיבור שלא הודפס עדיין מאת הגאון רבי שריה דבילצקי זצ"ל על מנהגי הפרושים בירושלים,
מעניין לבדוק שם אם יש שם שינויים בין מנהג הגר"א למנהג א"י.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 432 אורחים