חקירות בדיני מוקצה

[יודל'ה]

במסגרת הלימוד בתוכנית קנין הלכה שע"י ארגון דרשו אנו עסוקים בלימוד הלכות מוקצה החמורות.
נתעוררתי בכמה קשיים בהבנת הגדרת חילוקי המוקצה.
א.במוקצה מחמת ח"כ האם צריכים ייחוד מקום וקפידה או אחד משניהם סגי, כי לשון הגמרא מוכח לכאן ולכאן.
ב.המחבר בשו"ע נקט לדינא שהגדרתו כל שמקפיד מלהשתמש, ובמשנ"ב נקט הלשון לטלטלו ובסק"ז נקט הלשון להשתמש, בשועה"ר נקט להשתמש, האם חולקים הם ולדעת הגר"ז יש להחמיר שכשמקפיד מלהשתמש בו תשמיש אחר הרי הוא מוקצה מחמת ח"כ או דנימא דגם ד' המשנ"ב כן, בליקוטי דברי הרב מהדו' קליין ראיתי שנקט בפשיטות שחלוקים הם הרב והמשנ"ב, האומנם?
ג.בס"ו מתיר הרמ"א לטלטל כלי שנשבר ואין ראוי לשום מלאכה כשיש היזק דרבים, האם הדבר הותר גם בכלי המוקצה מחמת ח"כ או דווקא במוקצה מח"ג.
------------------
אולי נפתח בזאת אשכול שכל באי שער תוכנית קנין הלכה יוכלו לשטוח את ספיקותיהם וחידושיהם במקום חשוב זה ומכולנו רווחא שמעתתא.

[בגולה]

בנוגע לשאלה א', אני מעלה לכאן ממה שכתבתי לפני כמה שנים בלמדי הלכות מוקצה.
אף שהדברים ערוכים, לא עברו הגהה כלל!!

[בברכה המשולשת]

ג.בס"ו מתיר הרמ"א לטלטל כלי שנשבר ואין ראוי לשום מלאכה כשיש היזק דרבים, האם הדבר הותר גם בכלי המוקצה מחמת ח"כ או דווקא במוקצה מח"ג..

מהסברא (אין לי מקור) נראה שה"ה, מהא דגחלת של מתכת (ולא מיבעיא לדעת בה"ג שהותר אפילו בדאורייתא, אלא אפילו לדעת הראשונים שהותר דווקא בדרבנן, הרי מוקצה זה מדרבנן).

[גם זה הבל]

לגבי שאלה א' עיין שעה"צ סי' ש"י ס"ק י"ט בשם הבית מאיר [וכמדומני שיש מעירים על המשנ"ב שאין זו כונת דברי הבית מאיר]
ב' אני שמעתי והוטב בעיני שבדבר זה יש לכאו' סתירות רבות דברא"ש בסי' ד' [פרק כל הכלים] כתב מקפיד מלהשתמש ובטור בתחילת דביריו מובא קפידא מלטלטל [ובהמשך דבריו כתב שוב קפידא משימוש,] ובמשנ"ב ס"ק ב' פי' בדברי השו"ע שכ' מקפידא מטלטול פי' דהיינו קפידא מטלטול, [וכן העירו דברי הר"ח דבקכ"ג. כתב מסיח דעת מלטלטל ובקכ"ג: כ' מלעשות מלאכה אחרת]. ולכן בי' אותו ת"ח שעיקר הקפידא הוא "הקצאת" החפץ מטלטול רק הוא יכול להעשות ג"כ על ידי שמקפיד עליו בשימוש אחר וממילא אין מטלטל את החפץ ומקצהו מטלטול, [(מכיוון שהוא טלטול אסור, אמנם אף במלאכתו להיתר יתכן אם מקצהו מטלטול עצמו אך אם מקצהו רק משימוש אחר ומלאכתו להיתר מכיוון שלמעשה מטלטלו לא יהפך להיות מוקצה מח"כ)]
ג' לכאו' נראה כמש"כ "בברכה משולשת" ולהשלמת הענין יל"ע היטב בביאה"ל סי' תקי"ח.