משנה מסכת אבות פרק ב:
"רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון".
ויש לעיין:
א. מדוע יגיעת שניהם? האם יגיעת התורה לבדה, אין די בה? תורה מתשת כוחו!
ב. "דרך ארץ" כאן הכוונה מלאכה. ומה פשר שינוי הלשון במשנה, שתחילה דרך ארץ ואח"כ מלאכה?
והיה ניתן לומר שמלאכה הכוונה מצד הפרנסה שבה, אבל מהיכי תיתי לומר שמילת מלאכה יותר מציינת שכר מאשר מילת דרך ארץ?