http://he.wikipedia.org/wiki/מקאם
מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה המזרחית. כל מקאם כולל סדרת צלילים אבסולוטיים והתנהגות מלודית אופיינית. שיטת המקאמים (או מקאמאת مقامات) משמשת כבסיס למוזיקה הערבית, הטורקית ומבוססת ביסודה על המוזיקה הפרסית הקלאסית (הרדיף הפרסי). יש שימוש במקאם גם בארצות הבלקן, בארצות טורקמניות במרכז אסיה, ובקווקז.תוכן עניינים [הסתרה]
1 ההבדל בין מקאם לסולם מוזיקלי
2 בעולם היהודי
2.1 שירת חול
3 מקאמים נפוצים
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים
5.1 הדגמות
5.2 מאמרים
6 הערות שוליים
[עריכה]
ההבדל בין מקאם לסולם מוזיקלי
בדומה לסולמות המוזיקליים של המוזיקה המערבית כולל המקאם סדרת צלילים אשר גובהם מוגדר על-פי המרווחים ביניהם, אך בניגוד לשיטה המערבית בשיטת המקאם יש חשיבות לצליל הבסיס של הסולם. בנוסף, כל מקאם כולל דגשים, שהיות באזורים מסוימים בסולם והתנהגות אופיינית המייחדים אותו, וכתוצאה מכך, ייתכנו מקאמים שונים שהם בעלי אותו סולם צלילים (כמו חוסייני ומחייאר או מאהור וראסט).
הבדל נוסף בין מקאם לסולם מערבי נעוץ בעובדה שבמוזיקה המזרחית בחלקה קיימים מרווחים הקטנים מחצי טון, ובפרט, במקאמים מסוימים נעשה שימוש במרווח של שלושת רבעי טון בין תווים עוקבים בסולם הצלילים. עובדה זאת מקשה בדרך-כלל על ניגון מדויק של מוזיקה שהולחנה במקאמים אלו באמצעות כלי נגינה מערביים ללא מאמץ מיוחד או כיוון לא שגרתי של הכלי.
המוזיקה המזרחית שמה דגש על הקשר בין המקאם בו משתמשים לבין החוויה וההרגשה שהוא גורם לשומע, כאשר לכל מקאם ישנה הייחודיות שלו. בין הרגשות שנהוג לייחס למקאמים: עצב, יגון, שמחה, געגוע, גאווה, אהבה וכו'.
[עריכה]
בעולם היהודי
בעולם היהודי המזרחי נעשה שימוש בשיטת המקאם במסורות המוזיקליות של העדות השונות בביצוע המוזיקלי של נוסח התפילה בבית הכנסת ובפיוט. השימוש במקאמים בתפילות היה נהוג במדינות כמו: טורקיה, מצרים, סוריה, ישראל, ועיראק .
שימוש נרחב בשיטת המקאם קיים במוזיקה של שירת הבקשות, הפיוטים, והתפילה בנוסחי ספרד. בקהילות אלו לכל שבת הותאם מקאם שבו מתבצעת תפילת שחרית, בדר"כ בנימוק שקשור בצורה זו או אחרת לפרשת השבוע.
[עריכה]
שירת חול
עד העלייה לישראל נהגו יהודים מזרחים להלחין את יצירותיהם על פי שיטת המקאמים, אך ההגמוניה האשכנזית ששררה בישראל הצעירה והנסיון למערב את העולים דחק לשוליים את השיטה, ואיתה את המוזיקאים שהגיעו מארצות המזרח. עם זאת, מוזיקאים מזרחיים מחוץ לזרם המרכזי בישראל עדיין משתמשים בשיטה זאת.
בעבר נעשה שימוש מסוים במקאמים להלחנת מוזיקה בסגנון הידוע כמוזיקה ים תיכונית. כיום סגנון זה מולחן על פי הסולמות המערביים תוך קישוט באלמנטים מזרחיים המבוסס בעיקר על אלתור של הזמר בזמן השירה וללא שימוש מוגדר היטב במרווחים הקטנים מחצי טון. עם זאת, בעולם המוסיקה החרדי-מזרחי ישנו שימוש נרחב ומעמיק בשיטה זו.