רש"י - אם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה - מקורו

[אברך כולל]

רש"י בפרשתינו פרק כו פסוק יד מצטט מדרש בזה"ל:
ואם לא תשמעו לי - להיות עמלים בתורה, לדעת מדרש חכמים. יכול לקיום המצות, כשהוא אומר ולא תעשו וגו', הרי קיום מצות אמור, הא מה אני מקיים ואם לא תשמעו לי, להיות עמלים בתורה. ומה תלמוד לומר לי, אין לי אלא זה המכיר את רבונו ומתכוין למרוד בו,
חיפשתי מדרש זה ואיני מוצאו בשום מקום בנוסח זה ובתו"כ על אתר הנוסח הוא בזה"ל:
פרשה ב ואם לא תשמעו לי, אם לא תשמעו למדרש חכמים, יכול למה שכתוב כשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה הרי מה שכתוב בתורה אמור, הא מה אני מקיים אם לא תשמעו למדרש חכמים. (ב) ואם לא תשמעו מה ת"ל אין לי אלא זה שהוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו,
אודה מאוד למי שיכול להפנות אותי למקורו של רש"י הנ"ל

[עשוי לנחת]

.

[עשוי לנחת]

.

[אברך כולל]

בפסיקתא זוטרתא כאן
אם בחקתי תלכו. מלמד שהקב"ה מתאוה שיהו ישראל עמלים בתורה ובמצות וכן הוא אומר (תהלים פא) לו עמי שומע לי. ואומר (ישעיה מח) לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו' ויהי כחול זרעך וגו'.
אם בחקתי תלכו. שתהיו עמלין בתורה וכן הוא אומר (משלי ט) לכו לחמו בלחמי וכו'.

אני שאלתי על דברי רש"י בתחילת הקללות בפסוק ואם לא תשמעו לי

[עשוי לנחת]

סליחה. לא שמתי לב. מחקתי.
מעניין שגם הרמב"ן הביא זאת מהספרא. אולי יש גירסאות שונות.

[אברך כולל]

איפה הרמב"ן?

[עשוי לנחת]

איפה הרמב"ן?

בפרשת כי תצא
דברים כד ט
ולשון ספרא (בחקותי פרשה א ב ג), כשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה (ויקרא כו יד) הרי מה שכתוב בתורה אמור, אם כן למה נאמר ואם לא תשמעו לי, להיות עמלים בתורה.
במקור לפנינו כתוב "למדרש חכמים", אולי גרסו אחרת, או שפירשו את זה שהכוונה לעמל התורה.

[מאיר חכמים]

ראה בתו"כ בתחילת הפרשה:

ספרא בחוקותי פרשה א

אם בחוקותי תלכו, יכול אילו המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו להיות עמילים בתורה, וכן הוא אומר אם לא תשמעו לי יכול אילו המצות, וכשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה הרי מצות אמורות, א"כ למה נאמר אם לא תשמעו לי להיות עמילים בתורה.