אחד מן החבורה שמת, שלא לומר שניים ושלושה, תדאג החבורה כולה. מקרה ועוד מקרה. 'מקרים' לא מצויים של אבדות כה גדולות - משפחות שלמות כמעט נכחדות, לכל היותר אחת או שתיים מהן נותרות לשלל (משפחת סנדלר, שאער, אטיאס).
אינני פעיל במחלקת ההסברה מטעם בי"ד של מעלה. אין לי עסק בנסתרות. ובכל זאת, כאחד מבני החבורה הכלל ישראלית, הדואג אחר המקרים האחרונים - האחד עולה על האחר בחומרתו ל"ע. עלתה בי מחשבה שמא ואולי מדברים אלינו (כלל ציבור בני התורה) משמים ב'מידה כנגד מידה': אחר שמציאות החיים החדשה, מבלי לפרוט את הענין לפרוטות, כפתה עלינו תופעות של היו נפוצות בקרבנו - משפחות מתפרקות, ולא רק משום חוסר התאמה. פעמים רבות בשל וירוס טכנולוגי שתקף את אחד מן ההורים, בדרך כלל את אבי המשפחה. עד כדי עזיבת הבית עמוס הילדים, תמורת נזיד עדשים, אי שם ברחבי התבל. העוסקים בתחום, יודעים לספר על ממוצע של 2 מקרים בחודש בקרב משפחות טובות.
'אם אין אתם משמרים את שלי, אני אין משמר את שלכם'. באותה מידה שבה אתם מודדים את משפחותיכם, אינכם חוששים לפירוקן. אף אני אעשה כן לכם, חלילה וחס. אפגע בכם חלילה ויוותרו אחת ממשפחה, ובמקרה הטוב לצידה ילדה קטנה. במקרה הפחות טוב, תיוותר ילדה קטנה לבדה, ולצידה אין איש.
זו הרגשתי. ולא באתי אלא להציגה ולהוציא את אשר על ליבי.
ובלע המוות לנצח. אכי"ר.