אתנחתא כתב:ידוע שחלק לפחות מקטע זה בתנחומא שם הינו קטע מאוחר (שם הרי נכתב על השתי ישיבות, והרי שתי ישיבות אלו הכוונה לסורא ופומבדיתא שהיו ישיבות בבליים, והיר התנחומא הינו מדרש ארצישראלי (כמו כל המדרשים כפי הגדרת רש"י בויגש ) קדום (כלומר מן המדרשים הקדומים די מדרשים מאוחרים, והנראה כמעט ברור מהעובדה שהתוס' לא הכיר פירוש זה שאכן כל הקטע הינו השתלה גאונית מאוחרת. ובכלל התנחומא הזה הנפוץ מעורבב בו דברים כפי ניתן לראות במחוש לי מי לו חוש בדברים כאלו. ואכן התנחומא האמיתי האותנטי הוא רק התנחומא שנדפס מכת"י מידי ר' שלמה בובור ושם אין כלל קטע זה (וממילא לא קשה על הראשונים וגם אפילו אולי על האחרונים הקדומים)
חכם באשי כתב:אציע לך גישה שתיראה לך 'משונה' בתחילה, אך לי זה עזר הרבה פעמים:
בשלהי תקופת הראשונים ייחסו לרמב"ן שנים מספרי רבינו בחיי: כד הקמח, ושלחן (של) ארבע.
הדברים עתיקים, וכבר רייפמן כתב על כך (עי' שרי האלף, על אתר).
ולפיכך, היום שכל דברי הרמב"ן (כולל ספריו הקבליים, כמו פירוש ספ"י) מצויים במאגרים התורניים, קל ביותר לשלול את קיומו של רעיון מסויים בדבריו.
וממילא עמדתי כמה פעמים נוכחתי לראות - שהדברים שהובאו ע"ש הרמב"ן מצויים באחד מספרי רבינו בחיי הנ"ל!
כי לפני הכותב יוחסו ספרים אלו לרמב"ן ולא לרבינו בחיי.
יתכן, איפוא, שהחתם סופר לא ראה את הדברים בספרו של הרמב"ן ישירות, אלא ראוהו בספר אחד שציטט משמו - והוא ראה את הדברים בספריו של רבינו בחיי!
עצתי היא, תבדוק אם הענין מצוי בשלחן (של) ארבע או בכד הקמח. ואם כן, מסתברת ההשערה הנ"ל.
חכם באשי כתב:גלילי,
מעולם לא שמעתי שפירוש רבינו בחיי לתורה יוחס (בטעות) לרמב"ן.
כל מה שכתבתי הוא על ספריו האחרים: 'שלחן (של) ארבע' ו'כד הקמח'.
ואם לא מצאת את הדברים בספרים אלו או באחד מספרי הרמב"ן, יתכן כי ראה הרואה את הדברים בפירוש רבינו בחיי ונשתכח ממנו המקור וייחס את הדברים לרמב"ן.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 331 אורחים