תמול הגיעני קובץ מוריה החדש, ומדי עברי בין בתריו פגשתי מאמר בענין 'כשרותו של הגט הקראי' מאת הרב יחזקאל דוד.
מה אומר ומה אדבר?
כותב המאמר כנראה שרחוק מאוד מהתואר 'רב', והמאמר כולו נודף למרחוק ריח משכילי מהזן הגרוע ביותר, כפי הנראה כותב המאמר הכינו לשם קבלת תואר כ"ש, ומשלא נזקק לו עוד שלחו למוריה.
א. נראה כי הכותב אינו מאמין בקדמות התורה ובנאמנות מסורתה,
וכך כותב על קדמותו של הגט: 'ענין הגירושין בישראל התלויים בכתיבת גט עתיק יומין הוא, כבר הנביאים הזכירו אותו כדבר ידוע', כלומר: עד אז אין ודאות שהיתה קיימת ההלכה של גירושין ע"י גט, עפ"ל.
מענין כיצד עורכי הקובץ, המכנה עצמו חרדי, נתנו להכניס פסקה זו, האין זו קריאת תגר על מסורת היהדות הנאמנה והודאה בחצי פה לביקורת הכפרנית??
ב. הנ"ל מנסה לאורך המאמר להשוות ולמצוא 'מקבילות' בין הגט הקראי ל'גט הרבני' ולפסיקה ה'רבנית',
מגוחכת השוואתו בין דברי לוי בן יפת שר"י הקראי שהאשה יכולה לגרש את האיש, ל'מקבילה' בתקנת הגאונים שכופים את הבעל לגרש את אשתו כשמורדת עליו ותובעת להתגרש.
לבסוף הוא מסיק שגיטי הקראים כשרים בלא פקפוק, זאת על סמך אי הבנתו במושג מטבע שקבעו חכמים כו'
אך מה לי להאריך, הרוצה יטלנו משם, ואנו נשאר בתמיהה על מערכת הקובץ, איזו בקורת יש על המאמרים המודפסים, מי הוא המבקר, והאם בתי המדרש המנויים על הגליונות עושים זאת על דעת כן.