הודעהעל ידי שבטיישראל » ה' יוני 21, 2012 2:50 pm
במג"א שלפננו ליתא כזה (וכתב שם טעם אחר דמשום יקרא דשבתא), וובוודאי שהמדובר בט"ס בקיצור של"ה
והמדובר בדברי הט"ז בסי' רע"א סקי"ב
וז"ל "בטור בשם ירושלמי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין ולפ"ז אם מקדש על הפת א"צ לכסות עליו מפה אבל לטעם אחר שכ' הטור וז"ל ואני שמעתי טעם לעשות זכר למן שהי' מונח בקופסא טל למעלה וטל למטה עכ"ל ממילא גם במקדש על הפת צריך לכסות במפה וכן אנו נוהגין"
ובפרי מגדים במש"ז כתב ע"ז וז"ל
"עי' ט"ז ג' טעמים יש א' כי היכא דתיתי הסעודה ביקרא דשבתא ב' זכר למן ג' שלא יראה בושתו עי' מג"א אות כ' ואות ז' ולכאורה משמע דכאן פורס מפה רק ע"ג הפת לבד ובסעי' ד' פורס מפה על כל השולחן אבל מלת על "גביו" משמע השולחן (פת משמע נקיבה משלי י"ז א' כ"ג ח') עי' מה שכתבתי בסי' רנ"ד סעי' ה' מזה וכן משמע בטור דפורס מפה כאלו אינו כאן וקאי אמ"ש בגמרא פסחים דף ק' ע"ב אין מביאין השולחן וכו' ואם הביאו פורס מפה וכו'. ומפה תחת הפת שיהא שולחנו ערוך עיין לבוש ולטעם זכר למן אתי שפיר בלאו הכי והיינו בשבת ויו"ט לא היה המן יורד עי' סי' רמ"ב. ובא"ר אות י"ז כתב כשמקדש על הפת צריך להניח ידו עליו כמו בכוס שנוטל בידו כבסי' תפ"ג יעו"ש אלא יכסה מקודם קידוש וכשמתחיל לקדש יגלה ויניח ידיו עליו יעו"ש והנה בסי' רע"ד סעי' א' אוחז בידו כבסי' ר"ו סעי' ד' אוחזו בימינו וכו' וא"כ וודאי יגלהו בהמוציא ואוחזו וטעם זכר למן וודאי די בשעה מועטת מכוסה ואח"כ מגלהו ומש"ה לא כתב הט"ז נפקא מינה לטעם א' לאחר פה"ג רשאי לגלותו וכמ"ש המג"א אות כ' דגם לטעם זכר למן רשאי לגלותו מיד אחר פה"ג אבל המג"א כתב יקרא דשבתא ואי"ה שם יבואר"
ומ"מ לענין מנהגא, יש בזה מנהגים שונים - דבליל שבת כו"ע דמכסין שוב הפת משא"כ בצפרא דשבתא\
ראה מש"כ בזה הגה"ק ממונקאטש בנמאו"ח [מצו"ב]
-
קבצים מצורפים
-
- כיסוי הפת 1.PNG (92.66 KiB) נצפה 3703 פעמים
-
- כיסוי הפת 2.PNG (99.78 KiB) נצפה 3703 פעמים
-
- כיסוי הפת 3.PNG (17.91 KiB) נצפה 3703 פעמים