הודעהעל ידי חכם באשי » א' יוני 24, 2012 6:38 pm
אולי פירוש 'הדרת קודש', לגלגוליו השונים.
למתואר בכרטסת 'מפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי', פירוש 'הדרת קודש' יסודו בפירוש שב'מחזור מכל השנה', לובלין שכז, שנלקט ונערך על ידי ר' מרדכי בר' יהודה מכבי ור' נפתלי בר' יואל שחור. שני עורכים אלו השתמשו בפירוש שב'מחזור מכל השנה כסדרה', פראג שט-שי (שערך וליקט ר' אברהם בר' אביגדור מפראג), אך הוסיפו עליו הרבה חומר פרשני שיסודו בקדמוני אשכנז, הן מבעלי התוספות האשכנזיים והן מחסידי אשכנז.
הפירוש שב'מחזור מכל השנה', לובלין שכז, חזר ונדפס פעמים רבות. ב'מחזור מכל השנה', לובלין שלח-שלט, נוספו לפירוש הוספות מר' צבי בר' חנוך זונדלש; בהוצאת קראקא שמה ('מחזור מכל השנה') וקראקא שסח ('מחזור של ימים נוראים') נכנסו הוספות מעטות מר' נתן בר' שמשון שפירא. אך בהוצאת פראג שמה-שמו ('מחזור מכל השנה כסדרה; כמנהג פעהם פולן וגרמניא...') נוספו הוספות רבות, בעריכת ר' משה שדיל, ואחר כך חזרו והדפיסו את הפירוש בפראג פעמים אחדות (שסו, שעג ועוד). על-פי הוצאות פראג נדפס הפירוש עם הוספות אחרות ב'מחזור [...] כמנהג אשכנזים' עם פירוש 'הדרת קודש', ויניציאה שנט-שס, וחזר ונדפס בהוצאות הרבות של מחזור זה שנדפסו בגרמניה ובמקומות אחרים במשך תקופה ארוכה.