מובא בכתבי האר"י:
א"כ ראובן תיקן הפחיזות, והביא הדודאים ונתנו ריח, ואז על פתחינו כל מגדים. (ס' הלקוטים פ' וישב פמ"ח)
ובשביל מעשה דבלהה אבד בכורה זו, כמ"ש התרגום על פסוק ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז, שהם, בכירותא, כהונתא ומלכותא. וסוד יתר שאת, היא הכהונה הנרמזת בקין, הלא אם תטיב שאת. וכיון שחטא, אבד הכהונה הנקרא שאת. ואחר ששב ראובן בתשובה זכה שהביא הדודאים ונולד בסבתם יששכר. (שער הגלגולים הקדמה לג)
ויש להבין, הרי מעשה הדודאים היה עוד כשיעקב היה בבית לבן, כשבע שנים לפני שעזב אותו, שהספיק עוד להיולד יששכר ובפשטות גם דינה, ורק אח"כ נולד יוסף 6 שנים לפני עזיבת יעקב. ומעשה הפחזות היה בסוף השנתיים של מסע יעקב לא"י לפחות 9 שנים אחרי מעשה הדודאים, וכיצד תיקן מעשה הדודאים את מעשה הפחזות שהיה אחריו?
מישהו מדבר על זה?