ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי שיש סגולה לעשירות למשוך את האוזן אחר העטוש. האם יש מקור נאמן לדבר זה?
עשוי לנחת כתב:אכן. ואם כבר היה עדיף לקרוא לאשכול 'חכמים באושים'
ברסלב כתב:הספר הנ"ל כפי הנראה אינו באוצר וטוב שכך.
יאיר כתב:לא נ"ל שנמצאת שם.
עשוי לנחת כתב:ועוד יל"ע, אי עיטוש ע"י דבר אחר [כגון חוטי ציצית] שמיה עיטוש, או דלמא עיטוש מחמת עצמו הוא דקריא רחמנא עיטוש, ואי סלקא דעתך עיטוש מחמת עצמו שמיה עיטוש, עיטוש מחמת זיקא שמיה עיטוש, או דלמא לא הוי עיטוש אלא מחמת גופו, [וברש"י, מחמת זיקא שמיה עיטוש - דבידי שמים הוא וכל מחמת גופו נמי בידי שמים הוא, או דלמא - קפיד רחמנא אעיטוש דמגופיה].... ימשיכו החכמים. לבריאות! [ולרפואה שלמה...]
גוראריה כתב:האם הביא את פיוט השפן הקטן?
ניחוש להמתעטש למשוך תנוך אזן
לכבוד ידידי היקר וכו' הי"ו
אחדשה"ט.
מה שהביא מנהג כשאדם מתעטש (ניס"ן בלע"ז או סני"ז) מושך תנוך אזנו.
לפענ"ד אין זה מנהג ישראל ועכ"פ לאו מנהג ותיקין ובגמ' ברכות (נ"ג ע"א) אמרו של בית ר"ג לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני בטול בית המדרש ועיין רש"י שרגילים לומר אסותא והוא בפדר"א פ' נ"ב מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה וכו' לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו חיים שנהפך המות לחיים ע"ש ובגשה"ס ציין עליו ועיין יו"ד סי' רמ"ו סי"ז. והנה לומר אסותא שהוא לרפואה שמענו אבל מה לי משיכת האוזן ואין לעשות כן כי הוא מדרכי גוים.
דושה"ט בלב ונפש,
מנשה הקטן
ברסלב כתב:הסגולות של הגר"י פישר זי"ע הוא מספר מ. הילדים וזה קבלה מעשיות וכפי הנראה שאסור לנו לעשות כדברים האלו.
בינה נא זאת! כתב:יש להעיר שעל העיטוש ישנה הסכמה של הגאון בעל נטעי גבריאל.
אלי_ש כתב:יפה. תודה ר' ישבב.
ולנושא השני, בחיפוש מקוון מצאתי עוד סגולות להפיכת העובר (בלי אחריות):
* לימוד שור שנגח את הפרה.
* "סגולה מהסטייפלער: שתלך האשה על ארבעותיה מהלך ארבע אמות אנא ואנא בביתה. בדוק ומנוסה".
אלי_ש כתב:ברסלב כתב:הסגולות של הגר"י פישר זי"ע הוא מספר מ. הילדים וזה קבלה מעשיות וכפי הנראה שאסור לנו לעשות כדברים האלו.
ברסלב, הכרזת בבטחון שהסגולה נמצאת בספר מראה הילדים, ולפתע נאלמת. האם תוכל למסור מקור מדוייק?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 459 אורחים