רש"י במדבר פרק כב(יב):
לא תלך עמהם - אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר לו לא תאור את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך:
ונראה פשט ברש"י, שהיא טענה אחת:
שאמנם מי שנצרך לדבש, מוכן לסבול את העקיצה בשביל הדבש, אבל בגלל שהם כבר ברוכים- לכן "לא מדובשך ולא מעוקצך".