22 שנה כזמן שכחה, או איזה מספר שנים אחר

[היא שיחתי]

יש מקורות שמצביעים על 22 כזמן שכחה? או על 25?

האם נידון זה של שכחה לאחר שנים נידון היכן שהוא?
בין שכחה ציבורית ובין פרטית

[אוצר החכמה]

יש משנה שהוא שישים שנה.

[מענה לשון]

הקדמה: כל הכתוב להלן הוא פרי מוחי, ללא מקורות כלל, אלא בדרך האפשר.

מצינו (למיטב ידיעתי) ג' פעמים את המספר 22.

1. מספר השנים שבהם יעקב לא היה אצל אביו (ולא כיבדו)
2. כתוצאה מזה מספר השנים בהם יוסף לא ראה את אביו.
3. הגמ' בב"ק מביאה ש-22 שנים לא יישב רב יוסף את קושיית רבה עד שנתמנה.

ונראה לבאר ש-22 מסמל את מציאת האבידה, והשבת דבר שנתרחק.
ביעקב ויוסף הדברים מבוארים, וכן לגבי רבה ורב יוסף ש-22 שנה היה רחוק ממנו אותו ביאור של שינוי השם, ואח"כ שב אליו (שהרי מלפנים במעי אמו ידע כל התורה).
וא"כ אם כבר 22 מסמל את היפך השכחה במידת מה.
ומה שנבחר דוקא מספר 22, נראה שוב בדרך אפשר, שהרי הספרה 2 היא מיעוט הרבים, שכן מיעוט רבים שתים.
ו22 מחזק את הענין, ככפילות חלום פרעה.
וא"כ במקום שרוצים לציין שנתרבה משהו, אבל לא באופן אמיתי שהרי זה היה כבר לפני כן אצל האדם, ואין זה ריבוי מן החוץ, הרי זה נכלל בגדר מיעוט הריבוי וזהו מעלתו של 22.

נ.ב.
אולי ב-25 כוונתך למבואר בכתובות, שאלמנה שלא דרשה כתובה 25 שנה אינה יכולה עוד לתובעו. (תלוי שם בשיטות והאופנים)
וזהו כמדומני משום שזה זמן של יאוש או מחילה.

[היא שיחתי]

יש 22 גם בסנהדרין באזור דף ל על דיין שגילה מי המחייבים לאחר 22 שנה

[לייטנר]

הקדמה: כל הכתוב להלן הוא פרי מוחי, ללא מקורות כלל, אלא בדרך האפשר.

מצינו (למיטב ידיעתי) ג' פעמים את המספר 22.

1. מספר השנים שבהם יעקב לא היה אצל אביו (ולא כיבדו)
2. כתוצאה מזה מספר השנים בהם יוסף לא ראה את אביו.
3. הגמ' בב"ק מביאה ש-22 שנים לא יישב רב יוסף את קושיית רבה עד שנתמנה.

ונראה לבאר ש-22 מסמל את מציאת האבידה, והשבת דבר שנתרחק.
ביעקב ויוסף הדברים מבוארים, וכן לגבי רבה ורב יוסף ש-22 שנה היה רחוק ממנו אותו ביאור של שינוי השם, ואח"כ שב אליו (שהרי מלפנים במעי אמו ידע כל התורה).
וא"כ אם כבר 22 מסמל את היפך השכחה במידת מה.
ומה שנבחר דוקא מספר 22, נראה שוב בדרך אפשר, שהרי הספרה 2 היא מיעוט הרבים, שכן מיעוט רבים שתים.
ו22 מחזק את הענין, ככפילות חלום פרעה.
וא"כ במקום שרוצים לציין שנתרבה משהו, אבל לא באופן אמיתי שהרי זה היה כבר לפני כן אצל האדם, ואין זה ריבוי מן החוץ, הרי זה נכלל בגדר מיעוט הריבוי וזהו מעלתו של 22.

חבל שהרסת מה שהתחלת יפה כל כך. הרי אין עוררין על כך שיוסף התרחק מאביו 22 שנה, לכן המשפט: "ומה שנבחר דוקא מספר 22, נראה שוב בדרך אפשר, שהרי הספרה 2 היא מיעוט הרבים, שכן מיעוט רבים שתים..." הוא דרשנות מיותרת. חבל.

[הגהמ]

האם נידון זה של שכחה לאחר שנים נידון היכן שהוא?

עי' כתובות דף כ:

ואיזו היא ישנה ששים שנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר... ישנה שאין אדם זוכרה... אמר רב חסדא ש"מ מרבי מאיר האי סהדותא עד שיתין שנין מידכר טפי לא מידכר ולא היא התם הוא דלא רמיא עליה אבל הכא כיון דרמי עליה אפילו טובא נמי

[חקר]

יש לציין לזמן שכחה די"ב חודש הנזכר לענין מצות זכור.

[אוצר החכמה]

ומאמר חז"ל שאין המת משתכח מן הלב עד אחר י"ב חודש עליו מתבסס החת"ס המזכיר את העניין בזכור.