עקביה כתב:תוכן כתב:א. אתה סותר את עצמך מיניה וביה. מצד אחד אתה מודה שהמסורת שלהם מעורפלת, ומצד שני אתה טוען שהמסורת ההלכתית מדויקת ושמורה מאד. והאמת היא, שאין כאן שום מסורת, אלא סתם גיבובי דברים שהצטברו להם במשך השנים. למשל, יום החג והפגרא שלהם, הם צירוף של כל החגים שהתקיימו באיזור ההוא, כך שאם היו שומרים את כולם לא היה נשאר להם לעבודה אלא יומיים בשנה. (ספר הפלשים עמוד 56)
ב. זה שהחוקרים מדברים שטויות מקובל על כולם, השאלה היא, מאין לך מידע יותר טוב?
ג. אתה לא מדבר לענין. יש כאן ספר שלם שמתעד את הדמיון בין התפילה הנוצרית לתפילה הפלאשית, והמשפט שהבאתי הוא משפט סיכום. למה אי אפשר להסתמך על זה? ומה שאמרת שהם לא מזכירים את יש"ו, גם זה לא נכון, כי במנין שנותיהם הם מזכירים אותו האיש לפעמים.
ד. תורה שבעל פה זה גופא הנידון. אם אין להם תורה שבעל פה, פירושו שהם לא יהודים, כי ליהודים היה תורה שבע"פ.
א. לא סתרתי את עצמי. כתבתי שהמסורת ההיסטורית שלהם מעורפלת, כלומר מתי ניתק הקשר בינם לבין המרכז היהודי, ומתי הגיעו לאתיופיה, אבל על הלכותיהם הם שמרו בדקדוק.
לא הבנתי מה כתבת על חגיהם. יש להם רק יום חג אחד? מכאן נראה שיש קצת יותר.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7 ... 7%90%D7%9Cב. מכאלה שמבינים את מקורות המנהגים והמצוות שלהם.
ג. טוב, לצערי אני לא יודע מה כתוב בו. אבל גם אם הייתה איזו השפעה נוצרית זה לא אומר כלום. הזיקה היהודית שלהם חזקה הרבה יותר.
ד. ע"ע צדוקים/קראים/כתות בית שני וכו'.
א. איך אתה יודע שהם שמרו על הלכותיהם בדיוק, כשאתה בעצמך מודה שהמסורת שלהם מעורפלת? אם המסורת ההיסטורית מעורפלת, אז איך אתה יודע מה עשו בתקופה הרחוקה. ואם המסורת ההלכתית כל כך ברורה, אז איך אתה מסביר את הסתירות שבין המסורות שלהם בינם לבין עצמם. באשר למספר חגיהם מאמר בויקפדיה אינו יכול להחליף את "ספר הפלשים" של אשכולי, שחקר את הנושא לעומק.
ב. אני מדבר על כאלה שמבינים את המקורות שלהם, היינו פרופסורים שמגיעים מאתיופיה דוברי געז, שאומרים בפירוש, שמדובר בכת נוצרית לכל דבר. כמו פרופסור גטצ'ו הייל, שהוא נחשב למומחה מספר אחד לשפת הגעז.
ג. אתה לא יודע כלום על ההשפעה הנוצרית, ואתה טוען שהזיקה שלהם ליהדות חזקה יותר. איך בדיוק אתה אומר את זה, כשאתה לא מכיר את שתי האפשרויות.
ד. פעם דברתי עם אבא שנכשל עם הילדים שלו בצורה מצערת מאד, והוא טען שבאמת הוא מחנך טוב מאד, וראיה לדבר, שהמחנך ההוא וההוא, וכאן הוא הזכיר יהודי חשוב ביותר, גם הוא נכשל עם הילדים שלו. אמרתי לו, היהודי ההוא יש לו הצלחות רבות, והכשלון האישי שלו, זה ביקורת שיש עליו. אבל אתה לא יכול להשתמש בביקורת ההיא, כדי להוכיח שאתה אבא טוב. אכן הצדוקים והקראים הכחישו תורה שבעל פה, אבל אנו יודעים עליהם שהם יהודים, וההכחשה של התורה שבע"פ זה הביקורת על דרכם. אבל להגיד על כל קבוצה שהיא, שכיון שאין להם תורה שבעל פה זו ראיה שהם יהודים, זה מופרך!!